זהר

קלו) ואזלא וסלקא ובקעא אוירין עד דסלקין עמה לגבי רקיעא קדמאה סלקא צלותא, ומטאת לגבי חד ממנא, דאתמנא לסטר מערב, ותמן קיימין תשעה פתחין, ובהו קיימין כמה סרכין, וכמה ממנן, ועלייהו ממנא חד די שמיה זבולי"אל.

פירוש הסולם

קלו) ואזלא וסלקא ובקעא וכו': ומכאן מתחיל סדר עלית התפלה. (כמ"ש לעיל באות ק"ל), והולכת התפלה ועולית ובוקעת אוירין, היינו האויר שנפל ממלכות דעשיה לבחינת עוה"ז, עד שעולים עמה לרקיע הראשון, שהוא רקיע דמלכות דעשיה, עולית התפלה ומגעת לממונה אחד שנתמנה לצד מערב, שהוא המלכות, ושם נמצאים תשעה פתחים, ובהם עומדים כמה שרים וכמה ממונים, ועליהם ממונה אחד ששמו זבוליאל.
פירוש. ט' פתחים הם בעשר ספירות של המלכות. ואינם עשרה פתחים. מטעם שהמלכות דמלכות מצד היותה מדת הדין הוא כלולה ביסוד דמלכות (כנ"ל בהקסה"ז דף מ"ז ד"ה גו). וע"כ יש ליסוד ומלכות רק פתח אחד, והם ט' פתחים. אמנם יש לשאול מה השינוי שבכאן, שבכל הרוחות יש ממונה מיוחד על האויר וממונה מיוחד על הרקיע, כגון במזרח, יש ממונה על האויר דמזרח ששמו גזרדיא, (כמ"ש באות קכ"ח), וממונה מיוחד מיוחד ברקיע דמזרח, שהוא ת"ת רקיע הרביעי, ששמו שמשיאל. (כמ"ש להלן באות קמ"ה), וכן בדרום יש ממונה על האויר ששמו פסגניה, (כמ"ש באות קל"ב), וממונה מיוחד על הרקיע ששמו ענפיאל (כמ"ש באות קמ"ז), וכן בצפון יש ממונה על האויר ששמו פתחיה (כמ"ש באות קל"ד), וממונה מיוחד על הרקיע ששמו גדריאל (כמ"ש באות קמ"ו) וכאן במלכות אין יותר מממונה אחד על האויר ועל הרקיע יחד, ששמו זבוליאל.
והענין הוא, כי נתבאר שמחמת עלית המלכות לבינה, יצאו בינה ותו"מ מכל המדרגות ונפלו למדרגה שמתחתיה וירדו לקומת אויר. ולא כל הבינה נפלה רק מחציתה, דהיינו ז"ת שלה, באפן, שכתר חכמה וחצי בינה נשארו בהמדרגה, וחצי בינה, ותו"מ נפלו מנה ונעשו לבחינת אויר. ולפיכך נתמנו ב' ממונים, אחד במחצית המדרגה העליונה שנשארה במדרגה למעלה מרקיע, וממונה אחד במחצית המדרגה התחתונה שיצאה מן המדרגה ונעשה לאויר. מה שאין כן מדרגת המלכות, שממנה נפלו כל ט' ספירות תחתוניות שלה למדרגה שמתחתיה, בעת עלית המלכות לבינה, ולא נשאר במדרגתה כי אם הכתר שלה, שנשאר בבחינת נקודה תחת יסוד. וגם נקודה זו שנשארה, נחשב יותר על בחינת יסוד, מעל בחינת מלכות. וע"כ אין בה אלא בחינת אויר בלבד, והיא כולה אויר, חוץ מהכתר שלה. ולפיכך אין בה אלא ממונה אחד על שניהם.