זהר

קלו) אי זכאת לאתתקנא, הואיל ושבה אל בית אביה, מלחם אביה תאכל, תתענג מההוא ענוגא. דעלמא דנוקבא, דאכלי מנהמא דאבירים, דנחית מלעילא. אבל לאסתכלא ולאתהני במה דאתהנון שאר צדיקייא, לא יכלא בגין דהוה זר לתמן. ועל דא לא אכיל קדש אבל אכיל תרומה, דאיהו יתיב בעלמא דנוקבא.

פירוש הסולם

קלו) אי זכאת לאתתקנא וכו': אם זכתה להתתקן, כיון ששבה אל בית אביה, מלחם אביה תאכל, תתענג מעונג ההוא של עולם הנקבה, שאוכלים מלחם אבירים היורד מלמעלה, מז"א. אבל להסתכל ולהנות במה שנהנים שאר הצדיקים אינה יכולה, משום שהיא זר שמה. שכתוב עליה כל זר לא יאכל קדש. מפני שקדש הוא בעולם הזכר. אבל אוכלת תרומה, מפני שהיא יושבת בעולם הנקבה.