תוכן

קלו) עוד יש לי לומר, שאות ב' לעולם בה לבדה נברא העולם, בלא אל"ף. אבל מ"מ, כאשר תצטרך אות ב' להתלבש בשאר האותיות, לבראת איזה דבר, לא תתלבש בשום אות, עד שתתלבש באות אל"ף תחילה, ואח"כ תתלבש באור הצריכה לאותה הפעולה. וז"ש את תהא ראש לכל אתוון. עוד אפשר לפרש הדבר כפשוטו, כי אעפ"י שנברא העולם באות ב', היה להיות האותיות בסדר תשר"ק, והב' קודמת לאל"ף, ולפיכך נברא העולם בב', כי הקרוב קרוב קודם. ואחר שיצאו כי האותיות לחוץ, חזרה האל"ף להיות ראש לאותיות, בסדר אבג"ד, בסוד חותם המתהפך. וזמ"ש, את תהא ראש לכל אתוון, ותקבל האור העליון בתחילה. ואמר לית בי יחודא אלא בך, כי וא"ו הוא סוד היחוד, שמתחבר ת"ת עם מלכות, ע"י וא"ו זעירא, בסוד האל"ף שבין שני הווי"ן, שהיא מחברת אותם. והאל"ף היא אימא עלאה, כד"א אל"ף בינה. והיא מתלבשת באל"ף, ליחד שני הווי"ן, והאל"ף היא סוד אחד העולה י"ג, וכן עולה י"ג במלואה, וזהו לית בי יחודא אלא בך.