פירוש הסולם
קלו)
תקונא דעל עינא וכו': התקון שעל העין, הוא השערות המשוערות, שבסוף המצח מעל העינים, בשיעור שלם. מאלו השערות תלויות אלף ושבע מאה בעלי השגחה לעשות מלחמה, ואז עומדות כולן משלשול שלהן דהיינו שמפסיקות את ההשתלשלות שלהן שעל העינים לכסותן שהשערות נגבהות מעל העינים והעינים נפקחות.
פירוש, כבר נתבאר לעיל, אשר מקום השערות הוא על הגלגלתא להיותה בחינת
ם' דצלם שאין ה
י' יוצאת מאויר אשר שם, אבל המצח, ששם מתחיל
ל' דצלם, ששם יוצאת ה
י' מאויר בעת גדלות, הוא חלק משערות עכ"ז, נשארו בו שערות ממעל לעינים, והוא מטעם, כי שערות אלו הן מן הדינים דמסך דחירק דקו אמצעי שבכחם הוא מיחד הימין והשמאל לפתוח הארת החכמה ע"י התכללותה בימין. ולפיכך הן. מוכרחות להשאר. וז"ש
תקונא דעל עינא שהן השערות שנשארו בסיום המצח,
שערי דמתשערן בשעורא שלים, כן הן פועלות בעת
השלמות בעת שכבר יצאה ה
י' מעינים, ונגלתה החכמה, אז הן פועלות ליחד החכמה עם החסדים, שאז
ומתפקחין עיינין, שיכולות להאיר. אבל מטרם שקו האמצעי מיחד עם שערות אלו את החכמה והחסדים זה בזה, אינן יכולות להאיר, ונבחנות אז לישנות, וסגורות. כי חכמה בלי חסדים הוא חשך ולא אור
(כנ"ל ב"א דף מ"ז ד"ה נפק) וז"ש,
תליין אלף וז' מאה וכו'
לאגחא קרבא. כלומר, שהשערות אלו עושות מלחמה לקיים אלף וז' מאה בעלי השגחה. כי ע"י מסך דחירק מתקיימים הארת ב' הקוין, אלא הימין מאיר ממעלה למטה, מפני שיש בו ג"ר, ונבחן
לאלף שכל ספירה כלולה ממאה. וקו השמאל חסר ג"ר, כי אינו מאיר אלא ממטה למעלה
(כנ"ל ב"א דף ס' ד"ה מחלוקת) וע"כ אינו אלא
ז' מאה, דהיינו ז"ס, שכל אחת כלולה ממאה.
