זהר

קלה) כדין אתער רוחא חדא דנפקא מגו תהומא בסטרא דצפון, וההוא רוחא קארי בכל אינון אוירין, ונטלי כלהו ההיא מלה, וסלקין לה עד רקיעא ונשקין לה, פתחי ואמרי, מרך ירמי שנאך לקמך.

פירוש הסולם

קלה) כדין אתער רוחא וכו': אז נתעורר רוח אחד היוצא מתוך התהום שבצד צפון, ורוח ההוא קורא לכל אלו אוירים, ולוקחים כולם את הדבור ההוא, ומעלים אותו עד הרקיע דצפון, שהוא רקיע החמשי, ונושקים אותו, ופותחים ואומרים, אדונך יפיל שונאך לפניך.
פירוש, אחר שהממונה על האויר קבל התפלה ונשקה, דהיינו שנתדבקה במדרגת האויר והממונה, אז נתעורר האויר מתוך התהום שבצד צפון, כלומר, הסיום שעשתה המלכות במקום בינה, נקרא תהום מלשון תוהו, שע"י השם בן י"ב ירדה המלכות מבינה דגבורה דעשיה למקומה כנ"ל, ואז נתעורר האויר שנפל בבחינת דינין דתהום הזה, לעלות לרקיע דגבורה, וכל המדרגות שהיו דבוקים עמו בעת הנפילה העלה עמו לרקיע דגבורה מחמת ההשתוות, כנ"ל באורך. וז"ש וההוא רוחא קארי בכל אינון אוירין, דהיינו בכל המדרגות שהיו דבוקים באויר הזה, והיה להם קומת אויר. ונטלי כלהו ההיא מלה וסלקין לה עד רקיעא, שכל המדרגות נתדבקו באויר דצפון העולה לרקיע דצפון, ולקחו עמהם גם התפלה שהיתה דבוקה עמהם, והעלוה לרקיע. דהיינו לרקיע החמשי.