חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות קלה

זהר

קלה) חיות עלאין, כלהו כלילן ברקיע השמים, ועלייהו כתיב יהי מארת ברקיע השמים, והיו למאורות ברקיע השמים, כלהו תליין בההוא רקיע השמים, רקיע שעל גבי החיות, דא ההוא דכתיב ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח, דא ההוא קדמון.

פירוש הסולם

קלה) חיות עלאין כלהו כלילן ברקיע השמים, ועלייהו כתיב יהי מארת וגו' כולהו תליין בההוא רקיע השמים. חיות עליונות, דהיינו הנסתרות, כולן כלולות ברקיע השמים, ועליהן כתוב, יהי מארת וגו' והיו למאורות ברקיע השמים, שהכתוב מלמדנו שכל המאורות תלוים ברקיע השמים ההוא. רקיע שעל גבי החיות, דא ההוא דכתיב, ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח, דא ההוא קדמון, והוא הרקיע שעל החיות, שעליו כתוב ודמות על ראשי החיה, רקיע כעין הקרח הנורא, שזה הוא אותו רקיע הראשון.
פירוש כי בכללות נמצאים ב' רקיעים, בסו"ה מקצה השמים עד קצה השמים. רקיע, ה"ס הסיום דצמצום ב', שהוציא בינה ותו"מ דכל מדרגה להמדרגה שמתחתיה, שה"ס הפרסא העומדת במקום החזה דכל פרצוף. כנודע. ותחילת גילוי שלו הוא באמצע פרצוף הבינה דאצילות הנק' ישסו"ת, דהיינו בין הג"ר דישסו"ת העומדות מחזה ולמעלה דא"א, ובין הז"ת שלהם שה"ס בינה ותו"מ שלהם העומדות מחזה ולמטה דא"א. וע"כ נק' רקיע הזה שבתוך הבינה, בשם רקיע הקדמון. וכן נק' קצה השמים לעילא, כי רקיע הזה מוריד את הקצה דפרצוף הבינה, דהיינו בינה ותו"מ שלה לתוך השמים, שהוא הז"א. ויש רקיע ב', והוא עומד במקום החזה דז"א. והוא המוריד את הקצה דפרצוף ז"א, דהיינו בינה ותו"מ שלו לתוך הנוקבא המסיימת את האצילות, וע"כ נק' רקיע הזה, בשם קצה השמים לתתא. וז"ש חיות עלאין כלהו כלילן ברקיע השמים וכו' דא ההוא קדמון. שחיות עלאין שמחזה ולמעלה דזו"ן, כלולות כולן ברקיע השמים הקדמון, העומד במקום החזה דפרצוף הבינה, לאפוקי חיות תתאין שמחזה ולמטה דזו"ן, שאינן כלולות באותו רקיע הקדמון. וטעם הדברים הוא, (כמ"ש בפתיחה לחכמת הקבלה אות ע"ז), שכל אחורים דעליון, דהיינו המחזה ולמטה שלו, מלובשים בכלים דפנים דתחתון, דהיינו בתוך הכלים כתר וחכמה שלו שלמעלה מחזה. אמנם אחורים דעליון אינם מלובשים לעולם, תוך הכלים דאחורים של התחתון, דהיינו במחזה ולמטה שלו, שהרי סבת ההלבשה, ה"ס עלית המלכות למקום בינה, הנעשה בעת קטנות של הפרצופין, והנה אז, מכח עליה הזו, נמצא שכל פרצוף מחוסר לגמרי מהכלים שמחזה ולמטה שלו. ואיך יוכלו האחורים דעליון להתלבש באחורים דתחתון, בעת שמחוסרים ממנו. עש"ה. הרי שחיוון תתאין דזו"ן, שהם בחינת מחזה ולמטה, אין להן שום חיבור והתכללות עם הרקיע הקדמון, שה"ס האחורים דבינה, כי לא נתלבשו בהם מעולם. (ועי' לעיל דף כ"ח ד"ה כזוהר) בביאור הכתוב ודמות על ראשי החיה רקיע וכו' וענין ההפרש הגדול בין חיות עלאין לחיות תתאין האמור, הולך ומבאר לפנינו הזהר בארוכה.