תוכן

קלה) אמר לה קב"ה, אל"ף אלף, אע"ג דאות בי"ת בה אברי עלמא, את תהי ריש לכל אתוון. הכונה לומר לה, כי אעפ"י שנברא העולם באות ב' אינה לבדה, אלא שהיא מתלבשת בכל האותיות לפעול פעולתה וזהו פירוש, את תהא שירותא למברי עלמא, לומר, שהיא תהיה ההתחלה לבד, אבל לא שתהיה לבדה פועלת, כי אם על ידי התלבשותה בשאר האותיות, כפי הפעולות הנוגעות לאותיות. ומכל מקום לא תאיר אות ב' לבדה, אלא על ידי אור אלף המתעלם בתוכה ומאיר בה. וזמ"ש, את תהא ריש לכל אתוון, כי גם בית לא תקבל שפע להאיר בבריאת העולם, אלא ע"י אור אל"ף המתעלם בתוכה. ושמא תאמר, הרי אמרנו למעלה, שהאלף אמרה שאי אפשר לה להתלבש בשאר האותיות, מפני גרעונם, וגם לא רצתה להתלבש בב' מפני המוסר, ועתה הרי הב' מתלבשת בכולם, וגם האלף מתלבשת בבית. תשובתך היא, כך היתה דעתה של האלף מתחילה, שחשבה שבבית לבדה יברא העולם, וששאר האותיות פסולין אף להתלבש בהם, ולפיכך לא נכנסה. והשי"ת הודיעה, שאינו כך, וכדפרישית. נמצא לפירוש זה, שהבית לא נברא בה העולם, אלא על ידי אור אלף המתעלם בתוכה, ואות ב' תתלבש לפעמים באות ג', ולפעמים בד', וכן שאר האותיות, הכל כפי הפעולה, אבל היא לעולם לא תחסר. וזהו ענין בריאת העולם באות ב', כי היא צריכה תמיד.