https://search.orhasulam.org/
- ספר הזהר / תיקוני זהר עם פירוש מעלות הסולם עד תיקון כב / תקונא תמני סרי / מאמר וגוייתו כתרשיש קלה-קמ
- כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב יהודה צבי ברנדוויין / תיקוני זהר עם פירוש מעלות הסולם עד תיקון כב / תקונא תמני סרי / מאמר וגוייתו כתרשיש קלה-קמ
אות קלה
זהר
קלה) הא אלין נפקין הא מארי דקומה קא דפקין לפתחא דאיהו קומה דגופא דמלכא. דאתמר ביה וגוייתו כתרשיש. והאי איהו דאתקרי שמים, דביה אתפתחון חמש נהורין הה״ד נפתחו השמים ואראה מראות אלקים. ואינון חמש נהורין, דאינון ה׳ ספרי דאורייתא. בגין דאיהו ו'. וביה אתפתחן חמש נהורין, דאת ה׳ דסלקין לחמשין תרעין דחירו.
פירוש מעלות הסולם
קלה) הא אלין נפקין וכו': הרי אלו שהם מרכבה לקומת המלכות יוצאים, הרי בעלי הקומה הנה דופקים בפתח, שהיא הקומה של גוף המלך היינו תפארת, נאמר בו וגוייתו כתרשיש. גוייתו הוא תפארת וכולל ב׳ פעמים ששה פרקים מב׳ הידים שהן חסד וגבורה, ומב׳ הרגלים שהן נצח והוד. וזהו שנקרא שמים, כי ז״א נקרא שמים. שבו נפתחים חמשה אורות ז״ש נפתחו השמים ואראה מראות אלקים. והיינו השמים: ה׳ שמים. והם חמשה אורות, הנזכר במעשה בראשית: יהי אור. ויהי אור. וירא אלקים את האור. ויבדל אלקים בין האור ויקרא אלקים לאור יום. שהם ה' ספרים שבתורה, כי ז״א נקרא תורה. משום שהוא ו' הכוללת חג״ת נה״י. ובו היינו, בז״א, נפתחים חמשה אורות של אות ה׳ היינו בינה, וז״ס מראות אלקים היינו בינה הנקראת אלקים. ובינה עד הוד אתפשטותה. (עי' לעיל בהקדמה אות פ״ג) העולים לחמשים שערים דחירות, היינו חמשים שערי בינה, כי ה' נכפלת לחמש פעמים י׳ (עי׳ רע״מ פנחס אות קצ״ה) ויסוד הוא כולל של כל החמשים ולכן הוא נקרא כל, בגימטריא חמשים.