תוכן

קלד) וחטא אדה"ר היה, כי נודע, כי המאציל הראשון, תיקן שיעשה כתר נוקבא דז"א, משליש א' דחסד שבת"ת ז"א. וחו"ב שבה, מב"ח המגולים דנ"ה דז"א. והדעת שבה, מן ה"ג המתקבצות ביסוד ז"א. ואחרי שבא ה"ג אל הדעת דנוקבא ביחד, אז יורדת ומתפשטת בגופא, מחסד עד הוד שבה, דוגמת החסדים בז"א. ואדה"ר, רצה להמשיך הה"ג מלמעלה, קודם שירדו אל יסוד ז"א, רק ממקום צאתם מיסוד דאמא, שהוא בשליש העליון דת"ת ז"א, משם רצה להמשיך ולתת ג' גבורות לכח"ב שבה, והב"ג אחרות דז"א בנ"ה. ועי"כ גרם ג' מיני פגמים: א', כי בב"ש ת"ת דז"א המגולים, יש בהם גבורה וחסדים, והם כלאים. ב', כי ג"ג כח"ב שבה, אינם יכולים להמתיק, והם דינים תקיפין ברישא ובסיפא, משא"כ בתחלה שהיו נייחין ברישא, ותקיפין בסיפא. ג', כי אז באין החסדים לבדן, והגבורות לבדן.