תוכן

קלד) והשיבה היא, שכיון שראתה האותיות שנכנסו בלי תועלת כלל, לא בשירותא ולא בסופא, לפיכך לא רצתה ליכנס, כי אמרה, כי גם היא יש בה טעם לפגם, מפני שבאלף יש ארור"ה כמו שאמרו רז"ל במדרש. ועוד והוא הנכון, שאין לאור האלף גילוי לבדה, רק על ידי שאר האותיות, בהתלבשה בהם. כי היא לבדה נעלמה מאד. ואחר שהם נפסלו, אין לה גילוי כלל. וזמ"ש, אנא מה אעביד תמן, כי אין עוד מציאות לגלוי אורה. ותו דהא יהיבתא לאת בית נבזבזא רברבא דא, ולא יאות למלכא עלאה, לאעברא נבזבזא דיהב לעבדוי, ולמיהב לאחרא. הכונה היא, כי כיון שאי אפשר להתגלות אור האלף, כי אם על ידי התלבשות כדפרישית, ושאר האותיות אי אפשר להם להיות לבוש לאלף, מפני הטעמים הנאמרים בכל אחד ולא ישאר רק אות ב' להתלבש בה, ונמצא שכאשר תרצה אות אלף לפעול בעולם, תתלבש באות ב'. ואות ב' היא עיקר בבריאת העולם, ועתה תיעשה טפלה לאות אלף להתלבש בה, ונמצא העיקר נעשה טפל, ולא נכון לעשות כן, כי מי שהיה לו מעל, וניתן לו ממשלה רבה, אין נכון להעבירה ממנו, ולתתה לאחר, ושיהיה זה עבד וטפל לו, שתתלבש הא' באות ב'.