זהר

קלד) ת"ח, האי רוחא בישא דשארי בין תרעי. ווי ליה לב"נ, דלא ידע לאזדהרא מניה, ולא רשים לפתחא דביתיה שמא עלאה קדישא, דישתכח עמיה. דהא אית ליה תלת מאה ושתין וחמש שמשין בישין מקטרגין, כל חד משמש יומיה, וכלהו משתכחי עמיה כל יומי שתא, ומקטרגי ביה לעילא ותתא. וכלהו משתכחי ביה ביממא ובליליא. ביממא, לקטרגא ליה. בליליא, לצערא ליה בחלמיה.

פירוש הסולם

קלד) ת"ח האי רוחא וכו': בוא וראה, רוח רע הזה, השורה בין הפתחים, אוי לו לאדם שאינו יודע להזהר ממנו, ואינו רושם פתח ביתו בשם עליון קדוש, דהיינו המזוזה, שימצא עמו. כי יש לו, לאותו רוח רע, שס"ה משמשים רעים מקטרגים בשס"ה ימות השנה, כל אחד משמש ביומו, וכולם נמצאים עמו, עם האדם, בכל ימי השנה, ומקטרגים עליו למעלה ולמטה. וכולם נמצאים עמו ביום ובלילה. ביום הם מקטרגים עליו, ובלילה מצערים אותו בחלומו.