זהר

קלד) פקודא דא, למפלח כהנא רבא פולחנא דההוא יומא כמה דאצטריך, ולמשלח שעיר לעזאזל. רזא דא כד"א, בגין לאתפרשא מעמא קדישא, ולא יתבע חוביהון קמי מלכא. ולא יקטרג עלייהו, דהא לית ליה תקיפו ושולטנו, בר כד אתקף רוגזא מלעילא, ובההוא דורונא אתהפך לבתר אפוטרופוסא עלייהו, ועל דא אתדחייא מקמי מלכא. והא אוקימנא, בגין דאיהו קץ כל בשר.

פירוש הסולם

קלד) פקודא דא למפלח וכו': מצוה זו היא שיעשה הכהן הגדול עבודת יום ההוא כמו שצריך, וישלח שעיר לעזאזל. סוד זה הוא, כמו שאתה אומר, כדי שהס"א יפרד מן העם הקדוש, ולא יתבע עונותיהם לפני המלך, ולא יקטרג עליהם, כי אין לו כח וממשלה רק כשמתחזק הכעס מלמעלה. ובמתנה הזו, של השעיר לעזאזל, מתהפך אח"כ לשומר עליהם (כמ"ש לעיל באות קי"ח ע"ש) וע"כ נדחה מלפני המלך. והרי העמדנו, שזה הוא, משום שהוא קץ כל בשר.
פירוש. כמו שנתבאר לעיל (פרשת נח אות ק"ל) שע"כ נקרא קץ כל בשר, משום, דכל רעותיה לאו איהו אלא בבשרא תדיר, ונתבאר שם בהסולם שבשר ה"ס הארת חכמה משמאל, שהס"א חושק מאוד לאור הזה, ע"ש בטעמו ונימוקו. וסוד שעיר לעזאזל הוא המשכת החכמה דשמאל, (כנ"ל אות קי"ח) וע"כ כשישראל ממשיכים לו אור הזה נעשה אפוטרופוס וסנגור עליהם. כמ"ש שם באורך.