זהר

קלג) והחיות רצוא ושוב, דלא יכיל עינא למשלט בהו, בגין דאינון רצוא ושוב, חיות דאתגליין אנון, דההוא אופן קאים בגווייהו, ומאן איהו דא מטטרון, דאיהו רב ויקיר משאר אלין, ועלאה חמש מאה פרסי.

פירוש הסולם

קלג) ​והחיות רצוא ושוב, דלא יכיל עינא למשלט בהו בגין דאינון רצוא ושוב, חיות דאתגליין אינון: הכ' והחיות וכו' פירושו, שאין העין שולט בהם משום שהן ברצוא ושוב, והן החיות המתגלות. דהיינו חיות תתאין, הנ"ל, שעליהן נאמר וראית את אחורי. ומשמיענו בזה, שאע"פ שהן חיות דאתגליין מ"מ הן ברצוא ושוב.
דההוא אופן קאים בגווייהו, ומאן איהו דא מטטרון, כי אופן ההוא עומד בתוכם, ומי הוא, זהו מטטרון. שהוא כולל אלו החיות תתאין, וכשהוא רצוא נקרא נוריאל, וכשהוא שוב נקרא מטטרון. דאיהו רב ויקיר משאר אלין, ועלאה חמש מאות פרסי שהוא גדול וחשוב יותר משאר אלו החיות, וגבוה מהם חמש מאות פרסאות.
פירוש כי מטטרון ה"ס פני אדם הנמשך לחיות תתאין מתוך התכללות בזווג העליון שלמעלה מחזה. שה"ס ן' דשנאן, (כנ"ל דף פ"ו ד"ה שנאן). וז"ס שאמרו בזהר פנחס רכ"ג ע"ב שמטטרון ה"ס אדם הקטן, כי פני אדם אינו אלא מחזה ולמעלה, ולחיות תתאין אינו מגיע ממנו, אלא רק התכללות משל מעלה, וע"כ מכונה אדם קטן. ולפי שפני אדם כליל כל דיוקנין, (כנ"ל דף פ"ט אות פ"ח) ע"כ כולל מטטרון לכל החיות דמרכבה תתאה, להיותו פני אדם שלהן. ולפי שהוא נמשך מהתכללות בפני אדם שלמעלה מחזה, ע"כ נבחן שהוא גבוה מהחיות חמש מאה פרסי, כי מחזה ולמעלה, מאירים שמה המוחין דבינה, שספירותיה הן בסוד מאות, וה' הספירות כח"ב תו"מ שבה, ה"ס חמש מאות. ומתוך שמטטרון מקבל אותן רק מסוד הפרסא העומדת במקום החזה, ולא למעלה מהפרסא הזו, כי שם מקום הזווג וההתכללות, לפיכך מכונים המוחין בשם פרסאות, כלומר המקובלים מהפרסא. וז"ש ועלאה חמש מאה פרסי שפירושו שמקבל המוחין כח"ב זו"ן מסוד הפרסא שבחזה, אשר שאר החיות אין להן חלק שם. כי הם רק בחי' אריה שור ונשר שלמטה מחזה.