זהר

קלג) אמר רבי יוסי, שופריה דיעקב דאיהו שופריה דאדם איך אפשר, והא תנינן, תפוח עקבו דאדם הראשון, מכהה גלגל חמה, ואי תימא דכך הוה יעקב. א"ל רבי אלעזר, ודאי הכי הוה, בקדמיתא עד לא חב אדם הראשון, לא הוו יכלין כל בריין לאסתכלא בשופריה, כיון דחטא, אשתני שופריה, ונתמאך רומיה, ואתעביד בר מאה אמין. ות"ח, שופריה דאדם הראשון, רזא איהו, דמהימנותא עלאה תליא בההוא שופרא, ובג"כ, ויהי נעם יי' אלהינו עלינו. וכתיב לחזות בנועם יי', ודא הוא שופריה דיעקב ודאי, וכלא רזא עלאה איהו.

פירוש הסולם

קלג) אמר רבי יוסי וכו': אר"י, אתה אומר, שיפיו של יעקב, היא יפיו של אדם הראשון, איך אפשר זה, והרי למדנו, תפוח עקבו של אדם הראשון מכהה גלגל חמה, וכי תאמר שגם יעקב היה כך.
א"ל רבי אלעזר וכו': והשיב לו ר"א, ודאי שכך היה בתחילה, מטרם שחטא אדם הראשון, ששום בריה לא יכלה אז להסתכל ביפיו, אבל אחר שחטא, נשתנה יפיו, ונתמעט קומתו, ונעשה בקומת מאה אמה. אבל מקודם החטא היתה קומתו מן הארץ עד לרקיע. ויופיו של יעקב היה כיופיו של אדם הראשון שלאחר החטא ובוא וראה יפיו של אדם הראשון, הוא סוד, שאמונה העליונה שהיא בינה, תלויה באותו יופי, כלומר שזכה באור הבינה, ומשם השיג היופי, וע"כ אומר הכתוב, ​ויהי נעם ה' אלקינו עלינו, כי אור הבינה מכונה נועם, וכתוב ​לחזות בנועם ה'. וזה הוא יפיו של יעקב ודאי, דהיינו שגם הוא זכה לאור הבינה כאדם הראשון. והכל הוא סוד עליון.