זהר

קלג) ורזא דא וירא אלהים את האור כי טוב. דא ו"ו דהיא אזיל ונהיר ברזא דימינא, בכללא חדא. ולבתר ויבדל אלהים בין האור ובין החושך, אתהדר את דא למהוי אלף, תרין דרועין, דא מסטרא דא, ודא מסטרא דא. חד אתקרי אור, וחד אתקרי חשך. אתפלג את ו"ו בגווייהו, וכדין אתפלג מחלוקת מתרין סטרין, דאינון אור וחשך, דכתיב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. מהו ויבדל דאיתפרש מחלוקת ההוא, ואסתכמו תרין סטרין למהוי בשלם. והבדלה דא, היא הבדלת מחלוקת, לאסתכמא למהוי כלא חד, שלים כחדא.

פירוש הסולם

קלג) ורזא דא וירא וכו': עתה מבאר הכתובים דמעשה בראשית עם הדברים הנ"ל. וזה סוד, וירא אלקים את האור כי טוב. אור זה, הוא הו', שהוא הולך ומאיר בסוד הימין בכלל אחד. דהיינו רק בחסדים שבימין, ולא בחכמה שבשמאל (כנ"ל אות קכ"ב). ואח"כ ויבדל אלקים בין האור ובין החשך, דהיינו, שאות הו' חזרה להיות א', שיש בה ב' זרועות, ימין ושמאל, זה מצד זה, מימין, וזו מצד זה, משמאל. אחת שבימין, נקראת אור, ואחת שבשמאל נקראת חשך. נתמצעה האות ו' ביניהן, דהיינו הקו שבאמצע ב' היודין ואז נחלקה המחלוקת מב' הצדדים, שהם אור וחשך, שכתוב, ויבדל אלקים בין האור ובין החשך. מהו ויבדל. היינו שנבדלה המחלוקת מלדחות אחד את חברו (כנ"ל בפלפה"ס אות ל"א) וב' הצדדים הסכימו להיות בשלום. והבדלה זו, היא הבדלת המחלוקת, שיסכימו שיהיו שניהם אחד ושלם ביחד.