פירוש הסולם
קלג)
אמר ליה אי וכו': אמר לו דומה, אם לפניך גלוי, לפניו לא גלוי. אמר לו הקב"ה, ועוד, כל מה שהיה בהתר היה. לפי שכל היוצאים למלחמה, אף אחד מהם אינו יוצא עד שיתן גט לאשתו. אמר לו, אם כן, היה לו לחכות שלשה חדשים, ולא המתין, אמר לו, במה הדבר אמור, רק במקום שאנו יראים אולי היא מעוברת, וגלוי לפני, שאוריה. מעולם לא קרב אליה, כי שמי חתום בו לעדות, שכתוב
אוריה, שהוא אותיות אור י"ה. וכתוב
אוריהו, שהוא אותיות אור יה"ו. שחתום בו שמי, לעדות, שלא שמש בה מעולם.
ביאור הדברים, יש להבין מה ענין השם
י"ה שבאוריה להעיד עליו שלא נגע ב
בת שבע לעלמין. והנה זה מבואר בכתוב (שמואל ב' י"ב) במשל של נתן הנביא, כי מדמה את
דוד לעשיר ו
אוריה לרש, ו
בת שבע לכבשת הרש, ואת הס"א ל
הלך. ואומר,
ש
לרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה וכו'. וסודם של הדברים, כי אוריה היה מבחינת ג"ר בחסרון ו"ק, כדיוק של הזוהר
כתיב אוריה וכתיב אוריהו, כי (בירמיה כ"ו) כתיב השם הזה
אוריהו ב
יה"ו ש
י"ה הם ג"ר וה
ו' הוא ו"ק אבל כאן כתוב רק
אוריה בלי ו', והוא להורות שלא היה בו מבחינת ו"ק כלום, אלא חכמה בחוסר חסדים. ולפיכך נבחן לרש בלי כל, כי האור דחסדים מרומז
בכל, וז"ש
כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה, שהיא בת שבע שקנה אותה, ומורה בזה שאינו מבחינת חלק נשמתו אלא רק קנה אותה, בכדי להחיות אותה ולתקנה ברחמים, שזהו
אשר קנה ויחיה, ואומר עוד
ותגדל עמו ועם בניו יחדיו. זה מורה שהשפיע לה הגדלות שלו כמו לבניו. דהיינו בדרך ש
מפתו תאכל ומכוסו תשתה ובחיקו תשכב, אמנם בל נטעה ונחשוב כי גם קרב אליה, ע"כ מסיים ותהי לו
כבת, ולא לאשה, הרי שהכתוב מעיד שאוריה לא קרב אליה. אלא שהזוהר מפרש הטעם למה לא קרב אליה, וע"כ אומר
כתיב אוריה וכתיב אוריהו, שמי חתום בהדיה דלא שמש בה לעלמין, דהיינו השם
י"ה בלי
ו', שזה מורה שהוא חסר בחינת חסדים, שהיא
ו', וע"כ לא יכול לקרב אליה, כי אין זווג בלי אור דחסדים. ונמצא שם
י"ה דחתים בשמיה מעיד עליו שלא היה ראוי כלל להזדווג עמה.
