זהר

קלג) ד״א, שככה, שמא דכליל כל שמהן, וקב״ה מעבר רוגזיה, ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר.

פירוש הסולם

קלג) ד״א שככה שמא וכו׳: פירוש אחר. שככה, הוא שם הכולל כל השמות, שהקב״ה נשקט, כי מעביר רוגזו ועושה נחת לזעיר אנפין. ונשקט, ומעביר רוגזו על כל אלו שבחוץ.
פירוש. כי יש ב׳ מיני רוגז יש רוגז מדינין דנוקבא, שהוא מסבת עלית המלכות לבינה, שהבינה נתמעטת לו"ק בלי ראש. שה״ס הזריעה שבנקודת החולם המובאה לעיל (ב״א ט״ו ד״ה ההוא) ויש רוגז מדינין דדכורא, שהוא מסבת יציאת קו שמאל מטרם שמתיחד בימין, שה״ס הזריעה דנקודת השורק, (כמ״ש שם) או ע״י חטאי התחתונים שרוצים להמשיך החכמה דקו שמאל ממעלה למטה, שעי״ז מפרידין קו שמאל מקו ימין, שאז נמשכים מקו שמאל דינים קשים. שזה בחינת רוגז מדינין דדכורא.
וז״ש (באות קל״א) מהו שככה לו, ​כד״א ​וחמת המלך שככה. אף כאן, שככה פירושו שכיך מרוגזיה. והיינו מרוגז הדינים דנוקבא, דהיינו ממצב ו״ק בלי ראש. ולפי״ז יהיה פירוש הכתוב, אשרי העם שככה לו, שנשקט מדינין דנוקבא, ונגלו לו ג״ר, שאז אשרי העם שה׳ אלקיו, שיש לו ג״ר שה״ס השם הוי״ה אלקים. וכן פירוש הכתוב, לא החזיק לעד אפו, היינו דינין דנוקבא, כי יצא באמצע שבולת הזקן, אורח הפנוי משערות, שה״ס גילוי הג״ר, ע״י רוח הנושב מן נקבי החוטם דז״א.
וז״ש (באות קל״ב) ד״א שכיך ברוגזיה, ושכיך שבכאן, היינו מרוגז הדינין דדכורא, שהם הדינים הקשים דקו שמאל בלי ימין, שה״ס חכמה בלי חסדים. והוא נשקט מהם בסבת רוגזו. כלומר שע״י המסך דחירק שבקו אמצעי, נגלה הרוגז מבחינת המלכות שהיא ממעטת הקו השמאלי לו״ק, ואז, מסבת המיעוט ורוגז הזה הוא מתיחד עם קו ימין והוא נשקט עי״ז מרוגז האחר, שהוא הדינין דשמאל (כנ״ל לך י״ג ד״ה ונתבאר ע״ש) ונמצא שהרוגז דדינים דמלכות, השקיט הדינים דדכורא שמשמאל. וזהו שאומר, שכיך ברוגזיה, שברוגז דדינים דמלכות, נשקט ושכיך הדין והרוגז דשמאל.
וז״ש, הה״ד ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג. כי האספסוף התאוו תאוה, ואמרו מי יאכילנו בשר. ופנימיות הענין, היינו, שהאספסוף נתדבק בקליפה הנקראת קץ כל בשר, דרעותיה למיכל בשרא, שה״ס המשכת הארת השמאל ממעלה למטה, שנקרא בשר (כמ״ש לעיל נח דף מ״ח ד"ה ת״ח ע״ש) ואז נמשכו דינים הקשים דשמאל בלי ימין. שה״ס דינים דדכורא, שזסו״ה ויחר אף ה׳ מאד ובעיני משה רע. עד שאמר הרגני נא הרוג ואל אראה ברעתי. וז״ש, דא הוא דיני דדינא, שדינים דשמאל אלו הם דינים קשים שבדינא, ועליהם נאמר, אשרי העם שככה לו, שנשקט מדינים הללו. ואז, זוכים אל, אשרי העם שה׳ אלקיו, רחמי דרחמי. ולפי״ז יהיה הפירוש של לא החזיק לעד אפו, על הרגז דדינין דדכורא, שעברו ע״י גילוי האורח שבשפה תתאה.
וז״ש (באות קל״ג) ד״א, שככה, שמא דכליל כל שמהן, שהמלה שככה, הוא שם הכולל כל השמות, דהיינו שכולל ב׳ התקונים הנ״ל, הן ששכיך מרוגזיה, והן ששכיך ברוגזיה, שהתקונים נקראים שמות. ומפרש, וקב״ה מעבר רוגזיה דהיינו שמעביר דינין דנוקבא, ואנח ביה לזעיר אפין, שמגלה הג״ר ועושה נחת לז״א, והן ומעביר רוגזא דדכורא, על כל אינון דלבר, דהיינו אותם שמבחוץ הדבוקים בשמאל, מעביר מהם הדינים שמייחד השמאל בימין ע״י גילוי הדינים דמסך דחירק כנ״ל. באפן, אשר, אשרי העם שככה לו כולל ב׳ התקונים הן התקון דשכיך מרוגזיה. שהוא להוציא הג״ר, והן התקון דשכיך ברוגזיה, שהוא לבטל ולהעביר הדינין דשמאל. ועד״ז לא החזיק לעד אפו, כולל ב׳ התקונים הנ״ל שלא החזיק לעד אפו דדינין דנוקבא, וגילה האורח שבאמצעית שערות שפה תתאה. והן לא החזיק לעד אפו, דדינין דדכורא, שמעביר הדינין דדכורא מאורח הזה שנתגלה בשפה תתאה, ע״י יחוד השמאל והימין, בסבת המסך דחירק דקו האמצעי.