זהר

קלג) ובקץ דפורקנא, מ'דלג על ה'הרים, דא מ״ה, ולית הרים, אלא אבהן, דאינון מרכבתיה. אוף הכי מ'קפץ על ה'גבעות אינון אמהן, אהי״ה אדנ״י. בההוא זמנא, אז ישיר משה וכו', וכלא אתקשר ואתכליל בח״י ברכאן דצלותא, דכלילן בח״י עלמין. הה״ד, ברכות לראש צדיק.

פירוש מעלות הסולם

קלג) ובקץ דפורקנא מדלג וכו': ובקץ הגאולה, מדלג על ההרים, (ר״ה יא.) פירש״י בשביל ההרים זה מ״ה ואין הרים אלא אבות שהם מרכבתו כמ״ש האבות הן הן המרכבה, חג״ת. כמו כן מקפץ על הגבעות הן האמהות: אהי״ה היינו בינה. אדנ״י היינו מלכות. בזמן ההוא אז ישיר משה וכו'. וכן הזהר (בראשית א׳ אות רמ״ח וז"ל) דבההוא זמנא אתמר במשה ובישראל אז תתענג על ה׳ בענג דאיהו: עדן, נהר, גן. ואתקיים קרא אז ישיר משה וגו'. עדן: ה״ס אהיה. נהר: ז״א מ"ה. גן: אדנ״י. והכל כל אלו היחודים והשמות מתקשר ונכלל בשמונה עשרה ברכות שבתפילה הכלולות בח״י עולמים זהו שנאמר ברכות לראש צדיק שהוא יסוד המיחדם זה בזה. ועיין בזהר (פנחס אות ש״ח) אדנ״י במעשה. הוי״ה בדבור. אהי״ה במחשבה.