זהר

קלב) ועשו הוה סליק לון לאינון לבושין, לגבה דרבקה, ובהו הוה נפיק וצד צידה, וההוא יומא לא נטל לון, ונפק לחקלא, ואתעכב תמן. וכד הוה לביש לון עשו, לא הוו סלקין ריחין כלל, כיון דלביש לון יעקב, כדין תבת אבדה לאתרה, וסליקו ריחין, בגין דשופריה דיעקב, שופריה דאדם הוה. ובג"כ אהדרו בההיא שעתא לאתרייהו, וסליקו ריחין.

פירוש הסולם

קלב) ועשו הוה סליק וכו': ועשו היה מסתיר אותם הלבושים אצל רבקה, ובהם היה יוצא וצד ציד. ואותו היום ששלחו יצחק כדי שיקבל הברכות, לא לקח אותם, ויצא השדה ועל כן התאחר שם. פירוש. כי מאחר שלא התלבש בלבושים, לא נתקבצו אליו החיות, והיה צריך לרדוף אחריהם, וע"כ נתאחר, והיה זמן ליעקב ליטול הברכות.
וכד הוה לביש וכו': וכשלבשם עשו לא היו מעלים ריח כלל, אלא כשלבשם יעקב אז חזרה האבדה למקומה, שחזרו לבחינת אדם הראשון, כי יפיו של יעקב, יפיו של אדם הראשון היה, ועל כן חזרו באותה שעה למקומם והעלו ריחות.