זהר

קלב) זכאין אתון צדיקייא, דכתיב בכו, ויספה פליטת בית יהודה הנשארת שרש למטה ועשה פרי למעלה. שרש למטה, כגון אבוי, דאסתלק מעלמא, ואיהו שרש למטה, במתיבתא דרקיעא. ועשה פרי למעלה, במתיבתא עלאה. כמה טבא שרשא ואיבא. ואי לאו דלא אהא מקטרגא לקב"ה, הואיל ותיאובתיה לארחא ביה, לא הוה מאן דייכול לשלטאה ביה. אבל יהא רעוא, דאמיה לא תחמי צערא עליה, וכן הוה.

פירוש הסולם

קלב) זכאין אתון צדיקיא וכו': אשרי אתם הצדיקים, שכתוב בכם, ויספה פליטת בית יהודה הנשארת שרש למטה ועשה פרי למעלה. שורש למטה הוא כמו אביו, רב המנונא, שנסתלק מן העולם, והוא שרש למטה במתיבתא דרקיע. שהוא ישיבת מטטרון, ועשה פרי למעלה, במתיבתא עלאה, שהוא ישיבה דקב"ה. כמה טוב הוא השורש והפרי. ואם לא הייתי בזה מצר להקב"ה, כיון שרוצה להריח בו, הייתי עושה שלא יוכל מי לשלוט עליו, דהיינו שיאריך ימיו. אבל יהי רצון שאמו לא תראה צער עליו. וכן היה. שנפטר.