זהר

קלא) כדין אתער חד ממנא עלאה, בוא"ל שמיה, רב משריין, ובידיה ארבע מפתחן, דנטיל מד' סטרי עלמא, וחד מפתחא אתרשים באת י', ומפתחא אחרא אתרשים באת ה'. וחד מפתחא אתרשים באת ו'. ואנח להו תחות אילנא דחיי. אינון תלת מפתחן, דאתרשימו בתלת אתוון אלין, אתעבידו חד. כיון דאתעבידו חד, ההוא מפתחא אחרא, סליק וקאים ואתחבר בההוא אחרא כללא דתלת, וכל אינון משריין וחיילין עיילין לאינון תרין מפתחן גו גנתא וכלהו מיחדי כגוונא דלתתא.

פירוש הסולם

קלא) כדין אתער חד וכו': אז התעורר ממונה אחד עליון, ושמו בואל, שר המחנות, ובידו ארבעה מפתחות שמקבל מארבע רוחות העולם, חו"ג תו"מ, אשר מפתח אחד נרשם באות י' ומפתח אחד נרשם באות ה', ומפתח אחד נרשם באות ו', ומניחם תחת עץ החיים, שהוא ז"א, אלו ג' מפתחות. שנרשמו בג' אותיות אלו, נעשו אחד. וכיון שנעשו אחד, מפתח ההוא האחר, שהוא ה' אחרונה, עולה ועמד ומתחבר במפתח האחר הכולל ג' מפתחות וכל אלו המחנות והצבאות נכנסים לאלו ב' מפתחות תוך הגן, שהם ו"ה, וכולם מיחדים כמו למטה. דהיינו כמו ישראל.
ביאור הדברים. המלאך בואל, הוא נושא הדינים של המלכות, כמ"ש בזהר להלן (דף קמ"ז ע"א ד"י) ותכלת שהוא מלכות שריא בדא ובדא, בנחשת שהוא דינים דז"א, ובזהב וכו', שהוא דינים דגבורה, דהיינו הדינים של שליטת קו שמאל שאינו רוצה להתחבר עם הימין. ודא איהו בוא"ל, ב"ו א"ל דכתיב ואל זועם בכל יום. שהוא מכח הדינים של בוא"ל. וכד אתהדרן בני נשא בתיובתא שלימתא, דהיינו שהם מעלים מ"ן לז"א, והוא עולה עם הדינים הללו שה"ס מסך דחירק, ומכריע על ידיהם בין שני הקוין ימין ושמאל, שעל ידי זה יוצאין המוחין בבינה בסוד תלת נפקי מחד. ובז"א, בסוד חד בתלת קיימא (כמ"ש לעיל בראשית א' דף רפ"ז ד"ה תלת ע"ש) וז"א משפיע אותם בסוד הזווג אל המלכות כמ"ש כאן, נמצא עתה שהדינים נתהפכו ונעשו לזכיות גדולות, שלולא הדינים לא היה ז"א יכול להכריע בין הקוין ימין ושמאל, ולא היו מוחין לא בבינה ולא בז"א, ולא היה זווג בין ז"א למלכות. וז"ש שם, וכד אתהדרו בני נשא בתיובתא שלימתא אתהדר שמיה רפאל, שנתהפך שמו של המלאך בואל לשם רפאל, מטעם, דהא אסוותא אזדמן להו מההוא דינא קשיא. כי נעשו לגורמי מוחין, ולגורמי זווג לז"א ומלכות. כמבואר.
וזה אמרו כאן, בההיא שעתא דאתחברו וכו' אתערו חילון ומשריין דגלי רחימותא לגבי מאריכון, שבשעה שנעשה זווג ז"א ומלכות, יוצא הכרוז שיתעוררו אלו המלאכים שגילו אהבת הזווג לאדונם, כדין אתער חד ממנא עלאה בוא"ל שמיה, שהוא הנושא לדיני המלכות, שבכח הדינים שלו, עלה ז"א והכריע בין ב' הקוין ימין ושמאל, שעי"ז יצאו המוחין בבינה וז"א ונעשה הזווג בין ז"א למלכות, ונמצא שהמלאך בואל הוא שגילה אהבת הזווג לז"א ומלכות, וע"כ נתעורר אז לפי הכרוז. ובידיה ארבע מפתחן דנטיל מארבע סטרי עלמא. כי התחתון זוכה באורות שגרם לעליון, וכיון שבוא"ל גרם ליציאת המוחין בז"א, שהם ג' קוין יה"ו, ולזווג בין ז"א למלכות שה"ס ה' אחרונה, על כן זכה גם הוא בהם, ומכונים אצלו בשם ארבע מפתחות מטעם שהדינים שלו פתחו אותן המוחין וז"ש אינון תלת מפתחן דאתרשימו בתלת אתוון אלין אתעבידו חד, כי הם ג' הקוין של ז"א, ימין שמאל אמצע, המרומזים ביה"ו, וז"א הוא אחד. וע"כ הניח אותם תחת עץ החיים, שהוא ז"א. ואח"כ מפתחא אחרא סליק וקאים ואתחבר בההוא אחרא, כללא דתלת, שה"ס ה' אחרונה, שהוא מלכות המתחברת עם ז"א, שהוא גרם לזה, וע"כ זכה בהם. וכל אינון משריין וכו'. וכל המלאכים הכלולים ונמשכים ממלאך בואל, גם הם עולים ומקבלים מוחין מב' המפתחות ז"א ומלכות הנ"ל.