תוכן

קלא) עאלת את ב', אמרה ליה, רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא, דבי מברכאן לך לעילא ותתא. אמר לה קב"ה, הא ודאי בך איברי עלמא, ואת תהא שירותא למברי עלמא. הבית יורה על המלכות, בהיותה נשפעת מאשר למעלה ממנה, ונעשית בית קיבול להם, כעין בית, שמשימין בתוכה כל הדברים הצריכים למזונות ופרנסה, ויהיה הבית מלא כל טוב. וזה ענין הברכות, לזון ולפרנס עליונים ותחתונים. ואין בחינה זו בחי' הזווג העליון, כי היא פנימית, בסוד עונתה. וזו חיצונה, בסוד שארה כסותה. והנה התחתונים יש להם בחינת הזווג, כי הם פרים ורבים, ונמשך להם זה מהזווג העליון מש"כ בעליונים כי אינם פרים ורבים, ואין להם כי אם מזונות ופרנסה, בסוד ברכה. ונמצא שבברכה שוין העליונים והתחתונים. וזמ"ש, דבי מברכין לך לעילא ותתא, ולפיכך העליונים אינם אומרים רק ברוך כבוד ה' ממקומו, שהוא סוד ברכה. והתחתונים אומרים, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון, בסוד נקודת ציון, אשר שם מקום הזווג כנודע.