זהר

קלא) תא חזי, בשעתא דיעקב פלח שבע שנין קדמאין, נפקא קלא ואמר, יעקב, מן העולם ועד העולם כתיב, עולם סתים דלעילא יובלא מתמן שירותא. דאלין דאינון סתימין, דלא אתגליא לון מן יובלא אינון, בגין כך אסתימו, מיעקב, דלא ידע, דחשב דהא מן שמטה אינון, ובגין דיעבד שירותא מעולם דלעילא, אתכסיין מניה, בגין דיובלא איהו סתים, ולבתר דעברו שני יובלא דאתכסייא, עבד שני שמטה דאתגליין, ואתעטר בתרין עלמין ואחיד לון.

פירוש הסולם

קלא) ת"ח בשעתא וכו': בוא וראה, בשעה שיעקב עבד שבע שנים הראשונות, יצא קול ואמר, ​מן העולם ועד העולם כתוב, שפירושו שממשיכים מעולם הנסתר, לאה, עד עולם הנגלה שהוא רחל, עולם הסתום שלמעלה שהוא יובל, דהיינו לאה, משם ההתחלה ולא מעולם הנגלה, שהוא רחל, ואלו המדרגות שהן סתומות ואינן מתגלות לנו, הן מיובל, ומשום זה נסתמו מיעקב, שלא ידע אפילו, שהן בשביל לאה, שהיא יובל, אלא שחשב אשר מן שמטה הן דהיינו בשביל רחל. ועוד טעם, כדי שיעשה התחלה מעולם העליון שהוא לאה, ע"כ נתכסו ממנו ששייכים ללאה, משום שיובל הוא סתום. ולהיותו סתום ומכוסה מחכמה, לא היה רוצה להתחיל ולהמשיך ממנו, אם לא היה חושב, ששייכים לעולם הנגלה. ואחר שעברו ז' שני יובל המכוסים, עבד ז' שני שמטה הנגלים בשביל רחל, ונתעטר יעקב בשני עולמות, בעולם הנסתר ובעולם הנגלה. ונתאחד בהם.