זהר

קלא) אל"ף פרט, ואתהדר למהוי כלל, כמא דאוקימנא, ולבתר אתהדר למהוי פרט. בגין דאיהו אל"ף, והכי סלקא ברזא דאלף. דרועין וגופא, ואתפרשן רזין למאה, וממאה לאלף. ע"ד אקרי אל"ף, ברזא דאל"ף, אלף חד כלל. אלף אלפא פרט.

פירוש הסולם

קלא) אל"ף, פרט ואתהדר וכו': ומפרש דבריו. אלף, היא פרט וחזרה להיות כלל, הוא כמו שהעמדנו (באות קכ"ט). ואח"כ חוזרת להיות פרט, הוא, משום שהוא אלף (בא' סגולה), שכן היא עולה בסוד אלף (בא' סגולה). כי בצורת א' רמוזות זרועות, שהן ימין ושמאל, חסד וגבורה, וגוף שהוא ת"ת, והסודות מתפרשים למאה, כי עיקר פרצוף ז"א הוא חג"ת, שבו עשר ספירות, וכלולות זו מזו, שבכל אחת יש ע"ס והן מאה ספירות. וממאה לאלף, כלומר שכל אות ממאה הספירות כוללת ג"כ ע"ס, והן אלף ספירות. ובזה נעשית הא' פרט. וע"כ נקרא האלף בסוד אלף, עם א' סגולה, אלף במספר אחד, הוא כלל. אלף במספר אלף, עם א' סגולה, היא פרט. ומספר אלף יורה על חכמה שבהם, בסו"ה ואאלפך חכמה.