חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות קלא

זהר

קלא) מצחא דגולגלתא, מצחא לאתפקדא חייביא על עובדיהון. וכד האי מצחא אתגלייא, מתערין מאריהון דדינין, לאינון דלא מתכספין בעובדיהון. האי מצחא סומקא כוורדא. ובשעתא דאתגלייא מצחא דעתיקא בהאי מצחא, אתהדרת חוורא כתלגא. וההיא שעתא, עת רצון אקרי לכלא.

פירוש הסולם

קלא) מצחא דגולגלתא מצחא וכו': המצח של הגלגלת הוא מצח לפקוד הרשעים על מעשיהם. וכשמצח הזה מתגלה, מתעוררים בעלי הדין, לאלו שאינם בושים במעשיהם. מצח הזה הוא אדום כשושנה. ובשעה שמתגלה מצח של עתיקא, במצח הזה, הוא חוזר להיות לבן כשלג. ואותה שעה נקראת שעת רצון לכל.
פירוש. כבר נתבאר, שאע"פ שלא נקבעו שערות, במצח ופנים דז"א, משום ששורש השערות הוא מהדינים דנקודת החולם, שהוא עלית הי' לאור ונעשה אויר, וקביעות הזו די' באויר, הוא רק בגלגלתא (כנ"ל אות מ"ג) עכ"ז בקטנות, מטרם שיוצאת הי' מאויר, נמצאות השערות מכסות האזנים והמצח מפני שהאור הוא ו"ק בלי ראש, ובגדלות כשיוצאת הי' מאויר מתפנים השערות ונגלה המצח. שאז חוזרת ומתגלה החכמה, שנעלמה מכח כניסת הי' לאויר כנודע. והנה בא"א בעת ההיא מתגלה מצח הרצון, שפירושו, שהמצח שלו דוחה החכמה ובוחר בחסדים: ואז נמצאים החסדים ההם בבחינת רעוא דרעוין (כנ"ל אות מ"ג) משא"כ בז"א, שבעת שנתגלה המצח מן השערות, דהיינו בעת שהי' יוצאת מאויר, ובינה ותו"מ דתחתון חוזרים להמדרגה, הרי יוצא ונעשה מהם בחינת קו שמאל, ומתעוררת אז מחלוקת בין ימין לשמאל, בסו"ה יעלו שמים ירדו תהומות (כנ"ל אות נ"ח).
וז"ש, מצחא לאתפקדא חייביא על עובדיהון, דהיינו בשעה שהמצח מתגלה, כמו שממשיך, וכד האי מצחא אתגלייא, דהיינו כשיוצאת הי' מאויר, והשערות מתפנות מן המצח, מתערין מאריהון דדינין לאינון דלא מתכספין בעובדיהון, דהיינו שנתעורר אז המחלוקת דימין ושמאל, ומתגלים דינים דימין וכן דינים דשמאל, על כל אותם הרשעים שאינם רוצים לקבל עליהם שליטת קו האמצעי. וז"ש האי מצחא סומקא כוורדא, דהיינו סוד דינים דשמאל, המכונה אדום, המענישים קשה את הרשעים הרוצים לינק משמאל בלי ימין. אבל ובשעתא דאתגליא מצחא דעתיקא בהאי מצחא, שבו שליטת החסדים החשובים יותר מחכמה, להיותם בו ברצון (כנ"ל אות מ"ג) אז, אתהדרת חוורא כתלגא, כי שליטת החסד דמצח הרצון דעתיקא, שה"ס גוון לבן מתגברת על הארת השמאל שבמצח ומחזירו ללבן. וההיא שעתא עת רצון אקרי לכלא. מפני שחסדים דמצח דעתיקא מאירים ברצון, ולא מחמת מסך וחסרון, וע"כ לא פג מהם מעלת החכמה, ויש בהם מעלת שניהם. ע"כ הם לרצון לכל. (כנ"ל אות מ"ג) (ועי' באד"ר אות קצ"ט).