זהר

קלא) אדהכי, קם בוצינא קדישא, ואמר רבון עלמא, הא הכא רעיא מהימנא, דאתמר ביה והאיש משה ענו מאד, עד כען וירא כי אין איש. הא הכא והאיש משה, דשקיל לשתין רבוא דישראל. וביה ממכון שבתו השגיח. דביה אתמר לגבי דרא דגלותא בתראה, ויי' הפגיע בו את עון כלנו. ואיהו כליל בעשר מדות, דבגינייהו אמרת לא אשחית בעבור העשרה. נחית עליה, לאשגחא על עלמא, וקיים מילך, דאנת קשוט, וכל מילך קשוט.

פירוש הסולם

קלא) אדהכי קם בוצינא וכו': בתוך כך קם המאור הקדוש, שהוא ר"ש, ואמר, רבון העולם הרי כאן רעיא מהימנא, שנאמר בו, והאיש משה ענו מאד. עד כאן וירא כי אין איש. הרי כאן, והאיש משה, ששקול כנגד ששים רבוא מישראל. ובו ממכון שבתו השגיח, שהוא ר"ת משה. שבו נאמר על הדור של גלות האחרון, וה' הפגיע בו את עון כלנו. והוא כלול בעשר מדות, שבשבילם אמרת, לא אשחית בעבור העשרה. רד עליו, להשגיח על העולם, וקיים דבריך, שאתה אמת, וכל דבריך אמת.