חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

אות קלא

זהר

קלא) וב"נ דאיהו זכאה, איהו קרבנא ממש לכפרה, ואחרא דלאו איהו זכאה, לאו איהו קרבנא, בגין דביה מומא, דכתיב כי לא לרצון וגו'. ועל דא צדיקיא כפרה אינון דעלמא, וקרבנא אינון בעלמא. ת"ח, ויאמר אלקים לנח, קץ כל בשר בא לפני, למיטל רשו לאחשכא אפייהו דבני עלמא, ובגיני כך הנני משחיתם את הארץ.

פירוש הסולם

קלא) ובר גש דאיהו זכאה וכו' ואדם שהוא צדיק, הוא עצמו קרבן ממש לכפר דהיינו ע"י שמקריב רעותא שלו. ואחר שאינו צדיק, הוא אינו קרבן, משום שיש בו מום, שכתוב, כי לא לרצון וגו'. וע"כ הצדיקים הם כפרה של העולם והם קרבן בעולם, בוא וראה, ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני. היינו הס"א כנ"ל, והוא בא לקבל רשות להחשיך פניהם של בני אדם, ומשום זה, והנני משחיתם את הארץ.