זהר

קלא) ועוד אתמר בה סליקו ונחתו, כגוונא דא: כד סלקין לה לגבי עמודא דאמצעיתא, אתמר ביה נשאו נהרות קולם. אבל כד נחתין לה לגבי צדיק, אתמר ביה ישאו נהרות דכים. ומה דהוה סגולה לעילא, כגוונא דא ... כד נחתא לגבי צדיק, אתעביד סגו״ל כגוונא דא. ... מה דהות לעילא, אתחזרא לתתא.

פירוש מעלות הסולם

קלא)ועוד אתמר בה וכו׳: ועוד נאמר בה ענין עליה וירידה כעין זה: כשמעלים אותה אל העמוד האמצעי שהוא תפארת נאמר בו נשאו נהרות קולם. אבל כשמורידים אותה אל הצדיק שהוא יסוד, נאמר בו ישאו נהרות דכים. ומה שהיתה סגולה למעלה, היינו סגולתא דטעמים, כעין זה ... כשיורדת אל הצדיק שהוא יסוד, נעשתה לסגול שבנקודות, כעין זה ... מה שהיתה למעלה סגולתא, נחזרת למטה להיות סגול.
פירוש: תחלה היתה המלכות למעלה מחזה דז״א, והיתה מלבשת קו שמאל דבינה, וחג״ת דז״א היו מלבישים קו ימין דבינה, ואז היתה בסוד ב׳ המאורות הגדולים, שהיתה גדולה כמו ז״א, וכיון שהיתה אז למעלה מחזה דז״א, נבחנת שהיא למעלה מנצח הוד דז״א, וע״כ נבחנים אז המלכות עם הנצח הוד, כמו סגולתא דטעמים, שנקודה אחת שהיא מלכות היא למעלה, וב׳ נקודות נצח הוד דז״א הן למטה, ומלכות היא כתר אליהם. אמנם לא יכלה להיות במצב זה מטעם חוסר חסדים, וקטרגה, ואמרה א״א לב׳ מלכים, דהיינו ז״א ומלכות להשתמש בכתר אחד שהוא בינה. אז נאמר לה לכי ומעטי את עצמך, שירדה למחזה ולמטה דז״א, תחת נצח הוד, בסוד נקודת סגול, שב׳ הנקודות שהם נצח הוד הן למעלה, ומלכות, היא נקודה תחתיהם.