זהר

קכ) אמר ליה, לאו הכי, דאי הוא הוה חול, לא יתעביד מנייהו ווים. ותו, דהא תמן כתיב האלף ולא יתיר, והכא כתיב האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים. האלף דהתם אינון חול, דכתיב האלף לך שלמה. ודא איהו חול, בגין דכל חול לאו איהו בסטרא דקדושה כלל. חול איהו מסטרא אחרא מסאבא. ועל דא הבדלה בין קדש לחול, בגין דבעינן לאפרשא בין קדש לחול. ורזא דקרא הכי הוא, ולהבדיל בין הקדש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור.

פירוש הסולם

קכ) אמר ליה לאו הכי וכו': אמר לו אינו כן, כי אם היה חול לא היה נעשה מהם ווין. ועוד, כי שם כתוב, האלף, ולא יותר, אבל כאן כתוב האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים, וא"כ אין להשוותם זה לזה, האלף אשר שם הם חול, שכתוב האלף לך שלמה. וזה הוא חול, משום שכל חול אינו בצד הקדושה כלל, חול הוא מצד הטומאה, וע"כ יש הבדלה בין קדש לחול, משום שצריכים להפריש בין קדש לחול. וכן הוא סוד הכתוב, ולהבדיל בין הקדש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור.