זהר

קכ) מה בין האי להאי. חכם, הא אוקמוה, דאפילו תלמיד המחכים לרביה אקרי חכם. חכם, דידע לגרמיה כל מה דאצטריך. נבון כמה דרגין אית ביה, דאסתכל בכלא, וידע בדיליה ובאחרנין. וסימנך, יודע צדיק נפש בהמתו. צדיק מושל יראת אלהים. והכא חכם לב דייקא. בלב חכם, ולא באתרא אחרא, בגין דקיימא בלב, ונבון לעילא ותתא, אסתכל בדיליה ובאחרנין.

פירוש הסולם

קכ) מה בין האי וכו': שואל, מה ההבדל בין זה לזה. בין חכם לנבון. ומשיב, חכם, הרי העמדנו, שאפילו תלמיד המחכים לרבו נקרא חכם. חכם, היינו היודע בשל עצמו כל מה שצריך. נבון, כמה מדרגות יש בו, כי מסתכל בכל דבר, ויודע בעצמו ובאחרים. וסימנך, יודע צדיק נפש בהמתו, שהצדיק שהוא יסוד משפיע אל המלכות שה"ס הויה דב"ן, שבהמה היא בגימטריא ב"ן. וכן צדיק מושל יראת אלקים. שהצדיק, שהוא יסוד מושל ומשפיע אל המלכות הנקראת יראת אלקים. וכאן, חכם לב בדיוק, דהיינו שחכם הנאמר כאן, הוא מבחינת המלכות שנקראת חכם לב. חכם בלב, שהוא מלכות, ולא במקום אחר. משום שהחכמה נמצאת בלב, שהוא מלכות ולא במקום אחר. ונבון הוא למעלה ולמטה, הוא מסתכל בשל עצמו ובאחרים.
פירוש. חכם, ה"ס מלכות שממנה מתגלה החכמה. ונבון ה"ס יסוד צדיק. וז"ש (באות קיט) דנבון איהו דרגא עלאה מחכם. כי חכם הוא מלכות ונבון שהוא יסוד גבוה ממנה. ונודע שהחכמה שבמלכות מאירה רק ממטה למעלה. וז"ש, חכם דידע לגרמיה כל מה דאצטריך, דהיינו שמאירה בו ממטה למעלה, ויודע רק לעצמו, ואינו יכול להשפיע למטה דהיינו לאחרים. וז"ש, בלב חכם ולא באתרא אחרא, כי הלב, שהוא המלכות, מקבלת ממטה למעלה, ולא ממעלה למטה, שהוא מקום אחר. וז"ש, ונבון, לעילא ותתא, כי היסוד שהוא נבון, משפיע החסדים ממעלה למטה, אסתכל בדיליה ואחרנין, שמקבל לעצמו ומשפיע למטה לאחרים. דהיינו למלכות בסו"ה, יודע צדיק נפש בהמתו. צדיק מושל יראת אלקים.