זהר

קכ) מ"ט בגין דכד אתכליל האי חיוותא בחיוותא קדמאה, מגו תקיפו דאתכלילן דא בדא, נפקא חד נצוצא מלהטא תדיר, דלא אתדעך לעלמין, ושאטא ואזלא אבתרייהו דאינון תרין ניצוצין.

פירוש הסולם

קכ) מאי טעמא, בגין דכד אתכליל האי חיוותא בחיוותא קדמאה, מגו תקיפו דאתכלילן דא בדא, נפקא חד נצוצא וכו': שואל מה הטעם, ואומר משום ושבעת שנכללה חיה הזו עם חיה הראשונה, שיצאה מהאורות דרוחא דברקא, הנה מתוך תוקף התכללותן זו בזו יצא מהן ניצוץ אחד הלוהט תמיד ואינו נכבה לעולם, ושאטא ואזלא אבתרייהו דאינון תרין ניצוצין, והניצוץ משוטט והולך אחרי שני הניצוצות הללו.