תוכן

קכ) עאלת את י' אמרה קמיה רבון עלמא כו'. הנה חכמה שבז"א, שירותא ממאי דאתגלייא הוי, ולפיכך נקראת שירותא, והיא היו"ד שבשם ורצתה שיתגלה אורה בתחתונים, ושיברא בה העולם. והשיבה, כי היא נעלמת מאד, ואין ראוי שיתגלה אורה בתחתונים. כי אף בשם בן ארבע, לא היה ראוי שתתגלה בו, לרוב העלמה, ודי שנגלה בו לבד, ואין ראוי לגלותה יותר, כי אין העולם כדאי להשתמש באור הזה. ואמר ג' ענינים: דאנת חקיק בי, ואנת רשים, בי וכל רעותא דילי בך סליק, לית אנת יאות לאתעקרא מן שמי. והענין הוא, כי אומרו דאת חקיק בי, יורה על חכמה דבז"א. ואנת רשים בי, יותר דק, כעין רשימא בעלמא, יורה על מוחא דאבא, יו"ד דתלייא ממזלא קדישא. וכל רעותא דילי בך סליק כנגד מוחא סתימא, אשר שם הרצון העליון.