זהר

קכ) אמר, אנא אמינא, בחנני ה' ונסני, ואנת בחנת לבי. אנא אמינא צרפה כליותי, ואת צרפתני, בל תמצא, לא אשכחת לי כדקא יאות. זמותי בל יעבר פי. מאן יתן והאי מלה דחשבית, דלא יעבר לי פומאי.

פירוש הסולם

קכ) אמר, אנא אמינאו כו': אמר, אני אמרתי בחנני ה' ונסני, ואתה בחנת לבי בנסיון עם בת שבע. אני אמרתי צרפה כליותי, ואתה צרפתני בל תמצא. זמותי בל יעבר פי, מי יתן שאותו דבר שחשבתי לא היה עבר אל פי, ולא אמרתי אז בחנני ה' ונסני וגו'.
ביאור הדברים. כי סוד הכתוב ואתה ה' מגן בעדי. וכן אנכי מגן לך. סובב על המוחין הנ"ל. הנבררים על ידי המצרים. ומכונים מגן מב' טעמים. א) משום שאין מי שישיגם אלא בדרך מגן והצלה. כמו שפרעה הוכה להגן על שרה ולהוציאה משם. וכן להגן על ישראל ולהוציאם ממצרים ב) משום שהזוכה בהם אין לו עוד פחד משום דבר. ונבחנים ע"כ כמו שהם מגן בעדו. וזה אמרו אמר דוד, אע"נ דכל בני עלמא ייתון לאגחא בי קרבא, ואתה ה' מגן בעדי. דהיינו כמבואר שהזוכה בהם אינו מפחד עוד משום דבר.
וזה אמרו, מפני מה לא עבדי בי חתימה דברכה כמה דחתמי באברהם, דכתיב אנכי מגן לך ואמרי מגן אברהם. כלומר שבקש על המוחין דמגן הנ"ל. כי בכל ברכה ממשיכים בה תחילה בחינת ו"ק ממדרגה המיוחדת לה. ובחתימת הברכה, ממשיכים הג"ר שבה. ובחתימה דמגן נמשכים בחינת הג"ר הגדולים, שהכלים נבררים ע"י המצרים. כנ"ל. ולפי שאברהם זכה בהם ע"כ כתוב בו אנכי מגן לך. וע"כ חותמים בו, מגן אברהם. ובקש דוד מהקב"ה שיזכהו ג"כ במוחין הגדולים הללו כמו לאברהם. וז"ש, א"ל קב"ה לדוד אברהם, כבר בחנתיו וצרפתיו, וקאים קמא בקיומא שלים, כלומר שבפעם הא', אי אפשר להשיג מוחין הללו, אלא על ידי נסיון (כנ"ל דף מ"ח ד"ה ואין ע"ש) כמו אברהם שלא זכה בהם, אלא ע"י שבחנתיו בהנסיון של חטיפת שרה וכו', ואם אתה מוכן לבא בנסיון כמוהו, תוכל גם עתה לזכות בהם. וז"ש א"ל דוד אי הכי בחנני ה' ונסני וגו'. כלומר שאמר, כי גם הוא מוכן לכך כמו אברהם.
וז"ש, כיון דעבד האי מלה דבת שבע אדכר דוד וכו'. כי באמת היתה בת זוגו של דוד מיום שנברא העולם, (כנ"ל בהקדמת הזהר דף ק"ז אות קל"ב. ובנח דף קי"א אות שי"ט) אלא דוד לא היה יכול להשפיע לבת שבע אותם המוחין, כמו אברהם שלא היה יכול לברר אותם. וכמו שבררו המצרים אותם בשביל אברהם, (כנ"ל דף מ"ח ד"ה ויש) ואברהם קבל אותם מהמצרים בדרך חטא ונסיון כנ"ל, כן אוריה החתי נשא את בת שבע תחילה, והוא השפיע לה אותם המוחין, ואח"כ קבל דוד את המוחין הללו באמצעית בת שבע על ידי חטא ונסיון, בדומה לאברהם. ואז זכה באלו המוחין דמגן כמו אברהם. אלא שנדמה לו תחילה שלא עמד בנסיון כראוי, משום שהרג לאוריה בחרב בני עמון, וע"כ אמר בחנת לבי וגו' אבל לבסוף מחל לו הקב"ה וזכה בהמוחין הללו.