זהר

קכ) שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה, כד צחי אזיל לגבי ההוא נהר דינור, ושאיב ליה בגמיעא חדא. וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא, ולא כדיב. כל אינון חיילין, שאבין אשא אכלא אשא. ואלמלא דמסטרא דאריה, נפיק חד נהרא דמייא, דמכבין גחלתייהו, לא יכיל עלמא למסבל.

פירוש הסולם

קכ) שבעה נהרי דאשא וכו': שבעה נהרות אש נמשכים לפניו. כשצמא, הולך אל נהר דינור, ושואב אותו בגמיאה אחת, והנהר חוזר ומתמלא כבתחילה, ואינו מכזב. כלומר שאינו כנחל כוזב, שנפסקים מימיו. כל אלו הצבאות של השור הזה, שה"ס גבריאל, שואבים אש אכלה אש. ולולא שמצד האריה יוצא נהר אחד של מים, שה"ס אור החסדים, המכבים גחלתם, לא היה יכול העולם לסבול, הדינים שלהם.
פירוש. כי נתבאר בדבור הסמוך שמסוד כח המסך דחירק נתמעטו הג"ר דקו שמאל, ולא נשארו בו אלא ז"ס תחתונות חג"ת נהי"מ חסר ג"ר. וז"ש, שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה, דהיינו ז"ס תחתונות, ונקראים נהרי אש, על שם הדינים שבהם כנ"ל. ונודע שבסוד נסיעת הקוין יוצא הארת החכמה בקו שמאל, ואח"כ מתמעטת, (כנ"ל בשלח ל"ט ד"ה וג') וז"ש, כד צחי, דהיינו בעת שהדינים בוערים בו, אז, בסוד נסיעת הקוים הוא אזיל לגבי ההוא נהר דינור, שהוא כולו אש דהיינו דינים, ושאיב ליה בגמיעה חדא, דהיינו ע"י הופעת הארת החכמה שבו, הוא מבטל כל הדינים שבנהר דינור בבת אחת. אמנם תיכף אחר נסיעת הקוים, החכמה חוזרת ונעלמת (כמ"ש שם) וע"כ, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא, שאחר נסיעת הקוין מתחדשים בו הדינים כבתחילה. ונודע שכל התקון של קו שמאל הוא להתיחד עם קו הימין שהוא חסדים. וז"ש כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא, שכל הצבאות שלו מלאים דינים קשים, ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמיא דמכבין גחלתייהו, דהיינו לולא התחברותו עם הימין שהוא חסדים, לא יכיל עלמא למסבל, לא היה העולם יכול לסבול הדינים שלו, והיה נחרב.