חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות קכ

זהר

קכ) אמר ר״ש, כלהו בוצינין חברין, דאתיין בהאי עזקא קדישא. אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין, וארעא קדישא עלאה דעלאה. דאנא חמי השתא, מה דלא חמא בר נש, מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני. דאנא חמינא אנפאי נהירין, כנהורא דשמשא תקיפא, דזמין למיפק באסוותא לעלמא. דכתיב, וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה. ועוד דאנא ידענא דאנפאי נהירין, ומשה לא ידע ולא אסתכל. הה״ד ומשה לא ידע כי קרן עור פניו.

פירוש הסולם

קכ) אמר ר״ש כלהו וכו׳: אר״ש אל החברים, כל המאורות, שהם, אתם החברים שבאים להתתקן בטבעת הקדושה הזו, דהיינו בי״ג תקוני דיקנא. שמעו. אני מעיד עלי שמים העליונים דעליונים והארץ הקדושה העליונה דעליונה, שה״ס שמים חדשים והארץ החדשה הנעשים ע״י רזין דאורייתא כנ״ל בהקסה״ז (אות ס״ד ע״ש) שאני רואה עתה מה שלא ראה אדם, מיום שעלה משה בפעם השניה להר סיני. כי אני רואה פני מאירים כאור השמש החזק שעתיד לצאת לרפאות לעולם. שכתוב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה. ועוד שאני יודע שפני מאירים ומשה לא היה יודע ולא היה מסתכל. ז״ש, ומשה לא ידע כי קרן עור פניו.
פירוש. כי משה רבנו היה סוד דעת הפנימי שהימין שולט בו, וע״כ היה סוד שושבינא דמלכא. ולפיכך לא רצה לברך את שמעון בן יעקב בין השבטים, כי השם שמעון מורה על קו השמאל, כי הוא אותיות שם עון, דהיינו אם ממשיכים החכמה שבקו שמאל ממעלה למטה הוא העון הגדול דעץ הדעת. וסוד קרן עור פניו הנאמר במשה ה״ס הארת חכמה, בסו״ה חכמת אדם תאיר פניו. והיינו הארת חכמה הנמשכת ע״י הדעת שה״ס משה, אבל משה עצמו לא ידע, כלומר שהיה בשליטת ימין שעקרו חסדים. כטבע הדעת הפנימית. אבל ר׳ שמעון בן יוחאי, היה מקורו מבחינת ה׳ גבורות, שה״ס חג״ת נ״ה שבקו שמאל, שע״כ היה שמו שמעון, כמו שמעון בן יעקב. אלא ע״י תורתו ועבודתו נתעלה עד שזכה לסוד הדעת, בדומה למשה עצמו, ועכ״ז היה הפרש ביניהם, כי משה לא ידע כי קרן עור פניו, כי היה תמיד בשליטת החסדים, אבל ר׳ שמעון בן יוחאי, כיון שראשית מקורו היה בקו שמאל, ע״כ ידע כי פניו מאירים בהארת החכמה. וגם התפאר בזה. וז״ש ועוד דאנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע ולא אסתכל. שמשה היה בשליטת ימין ע״כ לא הסתכל בהארת חכמה שלו. אבל אני מסתכל ויודע.
אמנם כדי שלא יטעה מי שהוא שעודו קשור בקו שמאל, ע״כ מדייק ואומר, דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא כי לעתיד לבא מוציא הקב״ה את החמה מנרתיקה, שפירושו שז״א הנקרא חמה, שקו שמאל שבו מלובש בנרתק דמסך דחירק, שלא יאיר ממעלה למטה, (כנ״ל לך י״ג ד״ה ונתבאר) הנה לעתיד יתבטל נרתיק זה, וקו השמאל יאיר בכל תוקפו, והרשעים שיתדבקו אז בשמאל ידונו בה, והצדיקים יתרפאו בה (נדרים ח:) כי הקב״ה יכסה אותם בסוד הכנפים שלו מקו האמצעי. וז״ש וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה. ורמז ר״ש שהארת פניו הוא במדרגת כנפי השמש שלעתיד לבא. שממנה נמשכת רפואה לצדיקים.