זהר

קכ) בראשית, רבי חייא פתח, ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם תהלתו עומדת לעד. ראשית חכמה, האי קרא הכי מבעי ליה סוף חכמה יראת ה', בגין דיראת ה' סוף חכמה איהי. אלא איהי ראשית לעאלא לגו דרגא דחכמתא עלאה, הה"ד פתחו לי שערי צדק. זה השער לה', ודאי דאי לא ייעול בהאי תרעא, לא ייעול לעלמין. למלכא עלאה. דאיהי עלאה וטמיר וגניז, ועביד ליה תרעין אלין על אלין.

פירוש הסולם

קכ) בראשית. ר' חייא וכו': בראשית. ר"ח פתח ​ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם תהלתו עומדת לעד. ראשית חכמה. שואל, מקרא זה היה צריך לומר סוף חכמה יראת ה', כי יראת ה', ה"ס מלכות; שהיא סוף חכמה. ומשיב, אלא היא, המלכות ראשית להכנס לתוך מדרגת החכמה העליונה. ז"ש, ​פתחו לי שערי צדק דהיינו שערי המלכות שנקראת צדק, זה השער לה'. ודאי אם לא יכנס בשער הזה, לא יכנס אל המלך העליון לעולם, כי הוא עליון ונסתר וגנוז, ועשה לו שערים, אלו על אלו.
ביאור הדברים. כי מקשה, הרי יראת ה' היא ספירת המלכות שהיא בסיום ע"ס, וע"כ היה לומר סוף חכמה יראת ה'. ואומר, למלכא עלאה דאיהי עלאה וטמיר וגניז וכו': אין זה משל אלא הוא הנמשל עצמו. פירוש כי בהיותו מלכא עלאה וטמיר וגניז ולית מחשבה תפיסה ביה כלל, לפיכך עביד שערים רבים אלין על אלין, אשר בסגולתם עשה האפשרות להתקרב לפניו ית'. וה"ס הכתוב פתחו לי שערי צדק (תהלים קי"ח). שהמה השערים שעשה ה' ונתן אפשרות לצדיקים שיבואו לפניו דרך אותם השערים. ואמר, ולסוף כל תרעין עבד תרעא חד בכמה מנעולין וכו', והיינו השער הנק' מלכות דמלכות, שהוא נקודה דסיומא דכלהו שערים עלאין, והשער הזה האחרין הוא השער הראשון לחכמה עלאה. כלומר, שאי אפשר לזכות לחכמה העליונה זולת אחר השגת השער הזה האחרון דוקא, כי להשגת חכמה עלאה הוא השער הראשון, ועל סוד זה, כתוב ראשית חכמה יראת ה' (תהלים קי"א), כי יראת ה' מכונה דוקא השער האחרון, שהוא הראשון לחכמת ה'.