זהר

קכ) ויהבין פתקא למלאך המות לקטלא לון, ולנטלא לון רוחיהון. והואיל ומשכונין עלאין וטבין דבני נשא בידוי דקב״ה, פקיד למטטרו״ן, דיהון בנוי דההוא בר נש ואתתיה בפקדונא דיליה. ובגין דאסור למשכנא לון משכונין על משכונין, לא ימותון.

פירוש מעלות הסולם

קכ) ויהבין פתקא למלאך וכו׳: ונותנים כתב למלאך המות, להרוג אותם ולקחת הרוה שלהם, כיון שערבונות העליונים, דהיינו נשמות התחתונים שנלקחים שם לערבון בכל לילה, בסו״ה בידך אפקיד רוחי. והטוב של בני אדם, הם ביד הקב״ה, הוא מצוה למטטרו״ן, שבניו של אותו איש, שלקחו את נשמתו לערבון, ולא השיבו לו ומת, ואשתו יהיו בפקדון ביד מטטרו״ן. ומשום שאסור לקחת ערבון על ערבון, דהיינו כיון שכבר לקחו העדבון מאביהם שמת. אין לקחת עוד מות הבנים לערבון. לכן שומר אותם מטטרו"ן שלא ימותו.