זהר

קכט) ווים לעמודים, כלהו דכורין. כל אינון דסלקין ברבו משח לעילא, כלהו קיימין ברזא דדכורין, ולא אקרי דכר אלא ו', רזא דשמיא, דאינון דכורין. וכל אינון דלתתא, אקרון נוקבי. ובג"כ כל אינון דאתיין מסטרא דשמאלא, מסטרא דנוקבא, אתמנן על השיר, ואמרי שירתא תדיר. וע"ד כתיב, על עלמות שיר. וכלהו נפקו ברזא דה'. ה' אפיקת כמה חילין לזנייהו ברזא דו'. ו', דא רזא דדכורא דקיימא למיהב מזונא לנוקבא.

פירוש הסולם

קכט) ווים לעמודים: כולם הם זכרים שנמשכים מן ז"א, שהוא דכר. כל אלו העולים ביקר השמן למעלה, בז"א, כולם עומדים בסוד זכרים. ולא נקרא זכר אלא, ו', שהוא סוד שמים, שהם ז"א, שהם זכרים. וכל אלו שלמטה, דהיינו במלכות נקראות נקבות, ומשום זה כל אלו הבאים מצד שמאל, דהיינו מצד הנוקבא שהיא המלכות, נתמנות על השיר, ואומרות שירה תמיד, ועל כן כתוב, על עלמות שיר. וכולן יוצאות בסוד הה' שהיא המלכות. ה' הוציאה כמה צבאות ומיניהם בסוד הו', שהם זכרים. ו' הוא סוד הזכר העומד לתת מזון אל הנוקבא, שהיא מלכות.