זהר

קכט) אמר ר' יצחק, הא כתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. דא הוא סמכא דעלמא קאים עליה, ואיהו אשקי לגנתא, וגנתא אשתקי מניה,ומניה עבידא פירין. וכלהו פירין פרחין בעלמא, ואינון קיומא דעלמא, קיומא דאורייתא, ומאן נינהו. נשמתהון דצדיקייא דאינון פרי עובדוי דקב"ה.

פירוש הסולם

קכט) אמר ר' יצחק וכו': אר"י, הרי כתוב ​ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, שהוא יסוד דז"א היוצא מבינה שחזרה לחכמה, הנקראת עדן. וזה הוא העמוד שהעולם עומד עליו, והוא המשקה להגן, שהיא הנוקבא, והגן מושקה ממנו, ועושה ממנו פירות, שהם נשמות בני אדם. וכל הפירות פורחים בעולם, שהיא הנוקבא, והן קיום העולם וקיום התורה. ושואל, מי המה פירות האלו. ואומר, הם נשמות הצדיקים, שהן פרי מעשיו של הקב"ה.