זהר

קכט) ועל דא, כלל אתהדר למהוי פרט. פרט אתהדר למהוי כלל. כלל דא ו"ו, דאתהדר למהוי פרט, ברזא דשית, ואיהי פשיטו חד בלחודוי. פרט אלף, תלת דיוקנין מתחברן כחדא, ואתהדר למהוי כלל, ברזא דחד. ורזא דא, כלל ופרט וכלל, א' ו', וכלא חד.

פירוש הסולם

קכט) ועל דא כלל וכו': ועל כן, כלל, חוזר להיות פרט, ופרט חוזר להיות כלל. ומפרש, כלל, זהו ו', שהוא ת"ת, שחזר להיות פרט בסוד ששה קצוות והיא התפשטות אחת בלבד, כי אחר שהת"ת נעשה כלל ליחד החסד והגבורה, הוא חוזר ומתפשט לפרט, דהיינו לימין ושמאל שלמטה מחזה, שהם נצח והוד, שבהם מתפרטים ב' האורות זה בפ"ע וזה בפ"ע (כנ"ל, בדבור הסמוך) פרט, הוא א', שבה ג' צורות. דהיינו ג' קוין שי' עליונה שבה הוא קו ימין, וי' תחתונה שבה היא קו שמאל, והקו שבין ב' היודין, הוא קו האמצעי. שמתחברות יחד, בקו שבין ב' היודין, וחזר להיות כלל בסוד אחד. כי הקו שבין היודין שהוא קו האמצעי עושה אותם לאחד. וזה סוד כלל ופרט וכלל, שהם ו' א' ו' (כצ"ל) והכל אחד. שהכל הוא אות ו', כי ו' במילואה היא וא"ו. שהן, כלל ופרט וכלל.