זהר

קכט) ובאו האובדים בארץ אשור. האבודים מבעי ליה, או הנאבדים, מאי האובדים. האובדים ממש, בגין דאינון בארעא אחרא, ומאן דשארי בארעא אחרא, יניק מרשותא אחרא וכאלו לא שריא במהימנותא, בג"כ אובדים אקרון. אובדים אינון בכל סטרין, דכד ישראל שריין בארעא קדישא, זכאין, זכאין תדיר בכלא, זכאן לעילא ותתא.

פירוש הסולם

קכט) ובאו האובדים בארץ אשור: שואל, האבודים היה צריך לומר, או הנאבדים, מהו האובדים. ומשיב, האובדים ממש, משום שהם בארץ אחרת, ומי ששורה בארץ אחרת יונק מרשות אחרת וכאלו אינו שורה באמונה, משום זה הם נקראים אובדים שאבדו האמונה, אובדים הם בכל הצדדים, למעלה ולמטה. כי כשישראל שורים בארץ הקדושה, הם צדיקים וזוכים תמיד בכל, למעלה, בשפע ז"א. ולמטה, בשפע המלכות. וכשהם בחוץ לארץ אובדים כל זה.