זהר

קכט) ת"ח, בכל רישי ירחא וירחא, כד סיהרא מתחדשא יהבין ליה להאי קץ כל בשר, חולקא חדא יתיר על קרבנין, לאתעסקא ביה, וישתמש בחולקיה, ויהא סטרא דישראל בלחודייהו, בגין דיתאחדון במלכיהון ודא איהו שעיר, בגין דאיהו בחולקא דעשו, דכתיב ביה שעיר, הן עשו אחי איש שעיר. ועל דא איהו אשתמש בחולקיה. וישראל אינון משתמשין בחולקיהון, ובג"כ כתיב כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו.

פירוש הסולם

קכט) ת"ח בכל רישי, : בוא וראה בכל ראש חדש ור"ח בעת שהלבנה מתחדשת, דהיינו שהנוקבא מתחדשת בזווגה עם ז"א, נותנים אז ​לקץ כל בשר זה, חלק נוסף על קרבנות הרגילים, שהוא שעיר ר"ח, שיתעסק בו וישתמש בחלקו, שע"י שעיר ר"ח נתחדש הארת צד השמאל, שהקץ כל בשר נהנה ממנו, והוא חלקו (כנ"ל באות ק"ד ד"ה וכדין ישראל, ע"ש) וישאר הצד של ישראל, שהוא הימין, להם לבדם, כדי שיתיחדו במלכם. וזה הוא שמקריבים דוקא שעיר, משום שהוא בחלקו של עשו שכתוב בו שעיר, שכתוב, הן עשו אחי איש שעיר, ועל כן הקץ כל בשר משתמש בחלקו של עשו שהוא צד שמאל, וישראל משתמשים בחלקם, שהוא צד ימין. ועל כן כתוב, כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו