חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות קכט

זהר

קכט) פתחי לי פתחא כחדודא דמחטא, ואנא אפתח לך תרעין עלאין. פתחי לי אחותי, דהא פתחא לאעלא לי, בך הוא, דלא ייעלון לגבאי בני אלא בך, אנת הוא פתחא לאעלא לי בך, אי אנת לא תפתח פתחך, הא אנא סגיר, דלא ישכחון לי. בגין כך, פתחי לי, פתחי לי ודאי. ועל דא אמר דוד, כד בעא לאעלא למלכא, אמר פתחו לי שערי צדק, אבא בם אודה יה. זה השער ליי', דא הוא פתחא ודאי לאעלא למלכא. זה השער ליי', לאשכחא ליה, ולאתדבקא ביה, ועל דא פתחי לי אחותי רעיתי שראשי וגו'. בגין לאזדווגא עמך, ולמהוי עמך בשלם דעלמין.

פירוש הסולם

קכט) פתחי לי פתחא: פתחי לי, פירושו פתחי לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לך שערים העליונים. פתחי לי אחותי, כי הפתח לכנוס אצלי, הוא בך. שלא יכנסו אצלי בני אלא בך. אם את לא תפתח פתחך הרי אני סגור, שלא ימצאו אותי. משום זה פתחי לי. פתחי לי, ודאי. וע"כ אמר דוד כשרצה לכנוס אל המלך, אמר פתחו לי שערי צדק וגו' זה השער לה', זה, שערי צדק שהיא המלכות, הוא פתח ודאי לכנוס אל המלך. זה השער לה', למצוא אותו ולהדבק בו. וע"כ, פתחי לי אחותי רעיתי שראשי וגו'. כדי להזדוג עמך ולהיות בשלום עמך לעולמים.
פירוש. ז"א מצד עצמו הוא בחסדים מכוסים מחכמה, והמלכות מצד עצמותה היא בחכמה בלי חסדים, כי ע"כ היא מכונה לילה, מפני שהחכמה אינה מאירה בלי חסדים. ולפיכך אין שלמות השפע לגאולת ישראל, אלא ע"י זווג ז"א ומלכות, כי אז נכללים החסדים דז"א בחכמה דמלכות וישראל מקבלים שפע שלם מג"ר. אמנם כשמקבלים ממלכות לבד, הרי הארת החכמה דקה מאד להיותה בבחינת לילה, כל עוד שאינה מלובשת בחסדים, וכן אינם יכולים לקבל מז"א לבד, כי כל עוד שהחסדים אינם נכללים מחכמה, הרי הם בבחינת ו"ק בלי ראש. שאין בהם השגה.
וז"ש שהקב"ה אמר למלכות, פתחי לי פתח כחודו של מחט, דהיינו הארת החכמה שבך, שהיא דקה כחודו של מחט, להיותה בלי חסדים, ואנא אפתח לך תרעין עלאין שע"י החסדים שלי, שילבישו החכמה שלך יפתחו לך שערים העליונים, שהם שערי הג"ר, ויביאו הגאולה לישראל. וז"ש, דהא פתחא לאעלא לי בך הוא, וכו' כי לא יוכלו לבא אצלי לקבל ממני שפע השלם, אלא ע"י התכללות החסדים שלי בחכמה שבך, אי אנת לא תפתח פתחך הא אנא סגיר, דלא ישכחון לי, כי אם לא תזדווג עמי בחכמה שבך, הרי החסדים שלי בבחינת ו"ק בלי ראש, הסגורים מהשגה, ולא ישיגו אותי להדבק בי. וז"ש זה השער לה' לאשכחא ליה ולאתדבקא ביה, דהיינו בעת שמזדווגת עם ז"א, נעשתה שער אליו, שיוכלו התחתונים להשיגו ולהדבק בו, ע"י הארת הזווג השלם מחכמה וחסדים.