זהר

קכט) ותאנא, האי ב"נ דהוה אזיל למדברא, כד מטא ביה בההוא שעירא הוה סליק לטורא, ודחי ליה בתרין ידוי. ולא הוה נחית לפלגות טורא, עד דאתעביד שייפין שייפין. וההוא ב"נ הוה אמר, כך ימחו עונות עמך וגו'. ובגין דסליק ההוא קטיגוריא ואתעביד סניגוריא דישראל, כדין קב"ה, כל חובייהו דישראל, וכל מה דכתיב באינון פתקין דלעילא, לאדכרא חובייהו דבני נשא, נטיל לון ורמי לון כהאי גוונא, לאתר דאתקרי מצולות ים. הה"ד, ותשליך במצולות ים כל חטאתם.

פירוש הסולם

קכט) ותאנא האי ב"נ וכו': ולמדנו, אדם זה שהיה הולך עם השעיר למדבר, כשהגיע שם עם השעיר, היה עולה להר, ודחה אותו בשתי ידים, ולא היה יורד לחצי ההר, עד שנעשה אברים אברים. והאדם ההוא היה אומר, כך ימחו עונות עמך וכו'. ומשום שעי"ז, עלה הקטגור ונעשה סנגור של ישראל (כנ"ל באות קי"ח) אז לוקח הקב"ה כל עונות ישראל, וכל מה שכתוב, באלו פסקי דין שלמעלה להזכיר עונות בני אדם, ומשליך אותם כאפן הזה, שנשלך השעיר לעזאזל מן ההר, אל המקום שנקרא מצלות ים. שה"ס מקום החשך והדינים דשמאל שמתחת המלכות הנקראת ים. ז"ש, ותשליך במצלות ים כל חטאתם.