זהר

קכח) כיון דאמרי ישראל יי' אחד באתערותא דשית סטרין, כדין כל אינון שית סטרין, אתעבידו חד ועאלין בחד תיאובתא, ורזא דא ו' חד פשיטו בלחודוי, בלא דבקותא אחרא לגביה, אלא איהו בלחודוי פשיט מכלא, ואיהו חד.

פירוש הסולם

קכח) כיון דאמרי ישראל וכו': כיון שאומרים ישראל ה' אחד, הרומז על ז"א, כנ"ל בסמוך, בהתעוררות שש קצוות, שמקבל מאו"א שה"ס ה' אלקינו, מכח שנעשו אחד, כנ"ל. אז כל אלו שש קצוות נעשו אחד, ונכנסים בהשתוקקות אחת, שהוא יסוד. וזה סוד ו', הרומזת על ז"א שה"ס התפשטות אחת כמו הו' שהיא קו אחד, בלא דבקות אחרת אליו, דהיינו שהארת החסדים שבימין שולטת בו, ואין שם דבקות מגילוי החכמה שבשמאל. אלא הוא בלבדו מתפשט וכלול מכולם, ואפילו משמאל, והוא אחד. כלומר, אע"פ שכלול גם מהארת חכמה, שז"ס אחד, עכ"ז רק הימין שולט בו, שהוא הארת החסדים בלבדה.