זהר

קכח) ואית אחרנין, דאינון לגו יתיר, דלאו אינון בחצר, אלא בביתא, כד"א נשבעה בטוב ביתך. אמר דוד, נשבעה בטוב ביתך כיון דאמר ישכון חצריך, אמאי כתיב נשבעה בטוב ביתך, ישבע בטוב ביתך מיבעי ליה, כמה דכתיב ישכון. אלא הא תנינן, לית ישיבה בעזרה, אלא למלכי בית דוד בלחודייהו.

פירוש הסולם

קכח) ואית אחרנין וכו': ויש אחרים שהם יותר בפנימיות, שאינם בחצר אלא בבית, כמו שאתה אומר, נשבעה בטוב ביתך. אמר דוד נשבעה בטוב ביתך, ושואל, כיון דאמר ישכון חצריך, אמאי כתיב, ​נשבעה בטוב ביתך, ישבע בטוב ביתך צריך לומר, כמ"ש ישכון חצריך. אלא הרי למדנו, שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד. וע"כ אמר, כמדבר בעדו, נשבעה בטוב ביתך שכונתו היה על עצמו ועל שאר המלכים, שיש להם ישיבה בעזרה, שה"ס ביתך, דהיינו בית המקדש.