זהר

קכח) דאע"ג דה"א דאצילות, דשמא דידו"ד, איהי סמיכת לכלהו, לית לכון לפרחא לעילא, ולנחתא לתתא, בר מינה. כאברין דגופא, דלית להון תנועה בר מנשמתא, דאברין דאית לה, אתפשטו עלייכו, לסמכא לכון בהון. דהכי איהי ה', כימא, אי אית לה מאנין, מתמליין מנה, ומתפשטין בהון, כנחלים דמתפשטן מן ימא על ארעא. ואי לאו, איהי ה' בגרמא יחידאה, בלא אתפשטותא דנחלין.

פירוש הסולם

קכח) דאע"ג דה"א דאצילות וכו': כי אע"פ שהה' של אצילות, של שם הויה, שהיא המלכות, היא סומכת את הכל, אין לכם לעוף למעלה, ולרדת למטה, זולת עמה, עם המלכות. כמו האברים של הגוף שאין להם תנועה זולת בנשמה, כן האברים שיש לה, דהיינו ספירותיה, מתפשטים עליכם לסמוך אתכם בהם. כי כך היא הה', כמו הים, אם יש לה כלים למלאותם, הם מתמלאים ממנה ומתפשטת בהם כמו נחלים המתפשטים מן הים על הארץ. ואם אין לה כלים, היא ה' בלבדה, יחידה, בלי התפשטות של הנחלים.