פירוש הסולם
קכח)
וביומא דמחר כמה וכו': ולמחר, כמה המונים, צבאות, ומחנות, מתאספים אליה, והיא, וכולם, כל אלו הצבאות והמחנות, מחכים לכל אחד ואחד מאלו שתקנו אותה בעסק התורה, בלילה הזה. כיון שנתחברו יחד, ז"א ומלכות, והיא, המלכות, רואה את בעלה, ז"א, מה כתוב,
השמים מספרים כבוד אל.
השמים, זהו החתן הנכנס לחופה. שהוא ז"א הנקרא שמים.
מספרים, היינו שמאירים כזוהר הספיר, המאיר ומזהיר מסוף העולם ועד סוף העולם.
ביאור הדברים, יום גמר התיקון נק'
יומא דמחר, כמ"ש חז"ל
היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם (עירובין כב.).
אוכלוסין הם עמא דארעא בלתי עובדי ה'
חיילין הם עובדי ה'
ומשריין מורה על המחנות העליונים שהם מלאכים המלוים את הנשמות, בסו"ה
כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכך וכו' (תהלים צ"א). ואומרו
ואיהי וכלהו מחכאן לכל חד וחד, כבר נתבאר
(לעיל אות קכ"ה ד"ה והנה ע"ש). כי כמו דקב"ה שאיל על כל חד וחד, כן השכינה מחכאת על כל חד וחד.
וז"ש
כיון דמתחברן כחדא ואיהי חמאת לבעלה וכו': כי לא תוכל לראות בעלה מטרם שיתקבצו כולם כנ"ל. ותלויים זה בזה.
השמים דא חתן דעאל לחופה: הוא דורש זאת על גמר התיקון, שעליו נאמר
והיה אור הלבנה כאור החמה וגו' (ישעיה ל') ואומר
השמים דא חתן דעאל לחופה. כי קב"ה נק'
שמים, ולעת גמר התיקון נק'
חתן, בסוד הכתוב
וכמשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך. (ישעיה ס"ב). פי' כי בכל מקום דכתיב וירד ה', הוא ענין של דין או גבורה כי מורה על ירידה ממעלתו ומרוממותו ית' באשר עוז וחדוה במקומו. אמנם בגמר התיקון שכל הפגמים והזדונות יתהפכו לזכיות כי אז יתברר שכל הירידות לא היו אלא עליות, נקרא הקב"ה בשם
חתן. והשכינה הקדושה נק' בשם
כלה, כלה היא מלשון גמר התיקון,מלשון ויהי ביום
כלת משה להקים את המשכן (במדבר ז'), דהיינו שגמר כל מלאכת המשכן והקמתו. והמלה חתן מורה ג"כ על ירידה, כי על רד מתרגמינן חות וכמ"ש חז"ל נחית דרגא ונסיב איתתא
(יבמות ס"ג.), אמנם ירידה זו גדולה היא מכל העליות הקודמות, בהיותה לקראת הכלה, שהיא השכינה בעת גמר התיקון הנקראת אז
כלה.
וחופה, היא כינוס וקיבוץ של כל האו"ח שיצא ע"י המ"ן שהעלו הצדיקים בכל אלו הזווגין דקב"ה ושכינתיה, שנתגלו בזה אחר זה בכל הימים והזמנים דשתא אלפי שני, כי כולם נעשו עתה לאור גדול אחד של או"ח העולה וחופף על קב"ה ושכינתיה, הנקראים עתה
חתן וכלה, שהאו"ח חופף ממעל להם כמו
חופה. ולפיכך נק' אז הצדיקים
בני חופתא, כי כל אחד ואחד יש לו חלק בחופה זו, בשיעור המ"ן שהעלה למסך שבמלכות לעלית או"ח. וז"ש
השמים דא חתן דעאל לחופה. היינו לומר, שהכונה היא על העת של גמר התיקון, שאז נקרא קב"ה
חתן, והוא נכנס אז לחופתו.
וז"ש,
מספרים מנהרין וכו'.
מספרים, ה"ס הזווג הגדול שיהיה לעתיד, שהוא מלשון
אשה מספרת עם בעלה (ברכות ג.) וספיר הוא שם השכינה הק', מלשון
ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר (שמות כ"ד).
זוהרא דספיר היינו האו"ח שהיא מעלה מתתא לעילא, ונהיר, פירושו אור ישר,
וזהיר, פירושו אור חוזר. ואומר, שע"י הזווג הגדול הזה הנעשה בגמר התיקון, שהוא קבוץ מכל הזווגין, הנה האו"י והאו"ח שבזווג הזה נהיר וזהיר מסוף העולם עד סופו, שז"ס
השמים מספרים.
