זהר

קכח) בגוש חלבא הוה ב"נ, דבכל אתר דמחי בידוי, הוה מית, ולא הוו בני נשא מקרבין בהדיה. בסוריא הוה ב"נ, דבכל אתר דאסתכל אפילו לטב, כלא אתהפך לביש. יומא חד הוה חד בר נש אזיל בשוקא, והוו אנפוי נהירין. אתא ההוא בר נש ואסתכל ביה, ואתבקע עיניה. בג"כ, בכלא הוה ב"נ זמין, להאי ולהאי. ועל דא כתיב טוב עין הוא יבורך, אל תקרי יבורך אלא יברך.

פירוש הסולם

קכח) בגוש חלבא הוה וכו': בגוש חלב, היה אדם, שבכל מקום שהכה בידו היה ממית, ובני אדם לא היו קרבים אליו. בסוריא היה אדם, שבכל מקום שהביט, אפילו שהיה כונתו לטוב, היה הכל מתהפך לרע. יום אחד היה אדם אחד הולך בשוק, והיו פניו מאירים, בא אותו אדם והביט בו, ונבקעה עינו. משום זה, לכל דבר, בין לטוב בין לרע, יש איש המוכן לו, לזה ולזה. וע"כ כתוב, טוב עין הוא יבורך. אל תקרא יבורך, אלא יברך.