זהר

קכח) וכד חמא קרח רישיה בלא שערא, וחמא לאהרן מתקשט בקשוטי מלכין, אתזלזל בעיניה וקנא לאהרן. א״ל קב״ה, אנא עבדית לך כגוונא דלעילא, לא בעאת לאעלאה בעלאין, חות לתתא והוי בתתאין. דכתיב וירדו חיים שאולה. מאי איהו שאול. גיהנם. דתמן צווחין חייבין, ולית מאן דמרחמי עלייהו. וזמינין אינון לאחייא ולאעלא, כד יתער קב״ה לעמיה, ולאחייא להו. דכתיב, יי׳ ממית ומחיה מוריד שאול ויעל.

פירוש הסולם

קכח) וכד חמא קרח וכו׳: וכשראה קרח את ראשו בלי שערות, וראה את אהרן שמתקשט בקשוטי מלכים, נעשה נקלה בעיניו, וקנא את אהרן. אמר לו הקב״ה, אני עשיתי לך כעין של מעלה, ואינך רוצה לעלות בעליונים להתכלל בקו ימין, כדרך פרצופי הקדושה, (כנ״ל ב״א אות מ״ז ובהסולם) רד למטה והיה בתחתונים, שכתוב, וירדו חיים שאולה. מהו שאול. הוא גיהנם, ששם צועקים הרשעים ואין מי שירחם עליהם. והם עתידים לעמוד לתחיה, ולעלות מגיהנם, בשעה שיעיר הקב״ה את עמו, ויחיה אותם. שכתוב, ה׳ ממית ומחיה מוריד שאול ויעל.